המצווה הע"ה ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם
האזהרה שהוזהר כהן טמא מלעבוד כשהוא טמא.
והוא אומרו יתעלה לכהנים:
"וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי" (ויקרא כב, ב).
ובפרק ט' מסנהדרין אמרו:
"מנין לטמא ששמש שהוא במיתה?
דכתיב: דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו וגו' ולא יחללו".
ואמר במקום אחר:
"ומתו בו כי יחללהו" (שם, ט).
כשם שאותו החילול מיתה בידי שמים, כך כאן
אמרו:
"ולא יחללו את שם קדשי"
אם חללו ועבדו בטמאה –
חייבין מיתה בידי שמים.
רעח. שלא יעבוד כהן טמא - ספר החינוך
שלא יעבוד כהן בעודו טמא, שנאמר
(ויקרא כב ב) וינזרו מקודשי בני ישראל ולא יחללו את שם קודשי.
ואמרו זכרונם לברכה, בפרק תשיעי מסנהדרין
(פג, ב) מנין לטמא ששימש שהוא במיתה, כלומר מיתה בידי שמים
? דכתיב דבר אל אהרן ואל בניו, וינזרו מקודשי בני ישראל ולא יחללו. וכתיב במקום אחר 'ומתו בו כי יחללוהו'.
מה שכתבנו במקומות רבים, כי לכבוד הבית ומעלת העבודה נתרחק ממנה כל דבר שאינו במעלתו וחשיבותו, ומעלת האדם בטהרה ידוע לכל מבין.
כגון מה הן הטומאות המטמאות מדרבנן, ובאיזה עניין יטהר הטמא מטומאתו, ואיזו טומאה צריכה הזאה וקורבן לטהרתה, ואיזו אינה צריכה אלה טבילה והערב שמש;
ומכלל העניין שאי אפשר לעלות משום טומאה כי אם בטבילה, ואיזו טומאה צריכה שבעה ימים לטהרתה, ואיזו יספיק לה יום אחד.
ויתר רובי פרטי עניינים אלה אשר רבו למעלה, יתבארו כולם בסדר טהרות.
וכהן העובר עליה ועבד בטומאה, חייב מיתה בידי שמים.
מצווה רעט: מצוות לא תעשה, שלא יעבוד כהן טמא - ספר מצוות ה'
[לא תעשה קעב] מצוות לא תעשה, שלא יעבוד במקדש כהן טמא.
שנאמר: "וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו וגו'"
ויקרא כב, ב.
מראי מקומות:
סנהדרין דף פ"א; זבחים דף י"ז;
רמב"ם הלכות ביאת המקדש פרק ד';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה ע"ה;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין ש"ה.
