המצווה הקנ"ט ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם
הציווי שנצטווינו לשבות ביום הראשון של פסח.
והוא אומרו יתעלה:
"[ו]ביום הראשון מקרא קודש" (שם שם, טז).
ודע הקדמה זו, והיא: שכל מה שאמר בו ה' 'מקרא קודש' בא בפירושו: 'קדשהו'.
ועניין 'קדשהו' - שלא תעשה בו מלאכה אלא מה שמיוחד לאכילה.
כמו שבאר הכתוב. וכבר הזכרנו מקודם את דבריהם:
"האי שבתון - עשה הוא",
כלומר: כל- יום שאומר בו ה' "שבתון" הוא,
כאילו אמר 'שבות' או 'תשבות' - כל-אלו ציוויים בשביתה.
ו"שבתת ה'" (ויקרא כג, לח) קרא לימי המועדים כולם
כלומר: לימים טובים.
ובמקומות הרבה בתלמוד אמרו:
"יום טוב עשה ולא תעשה",
כלומר: השביתה בכל יום-טוב -
מצוות עשה היא:
ועשית המלאכה האסורה בו -
היא מצוות לא תעשה.
לפיכך כל העושה בו מלאכה אסור, עבר על עשה ולא תעשה.
וכבר נתבארו מצווה זו, כלומר - השביתה, במסכת יום טוב.
רצז. מצות שביתה ביום ראשון של פסח - ספר החינוך
לשבות ביום ראשון של פסח, שנאמר בו
(ויקרא כג ז) ביום הראשון מקרא קודש, ובכל מה שנאמר בתורה מקרא קודש, פירשו זכרונם לברכה
(ספרא יב ד) קדשהו.
ועניין קדושתו הוא שלא נעשה בו מלאכה אלא מה שהוא מיוחד באכילה, כמו שבאר הכתוב
(שמות יב טז) אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם. והראיה ששביתת יום טוב נחשבת עשה, אמרם זכרונם לברכה
(שבת כה, א): האי שבתון עשה הוא, ולמדנו מעתה שבכל מקום שנאמר בתורה שבתון גבי יום טוב, הוא עשה, וכבר בא הרבה בתלמוד גם כן יום טוב עשה ולא תעשה.
כדי שנחשוב בעניין המועד בנס שנעשה לנו בו, ונהלל ונפאר במחשבותינו מה שצונו ברוך הוא עליו ועשה לנו נסים בזמן ההוא, ואם יהיה האדם טרוד במלאכתו, לא יהיה לו פנאי לחשוב בשום דבר. ועוד נאריך בשורשה ובדיניה בלאו דאיסור מלאכה ביום טוב שבסדר זה
(מצוה רחצ) בעזרת השם.
והעובר על זה ועשה מלאכה שלא לצורך אוכל נפש ביטל עשה זה, מלבד שעבר על לא תעשה, כמו שנכתוב במקומו.
מתבארים ביום טוב
[הלכות יו''ט פי''א].
מצווה רצח: מצוות עשה לשבות ביום ראשון של פסח - ספר מצוות ה'
(עשה קיא) מצוות עשה לשבות ממלאכה ביום א' של פסח.
שנאמר: "ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם וגו'"
ויקרא כג, ז.
מראי מקומות:
ביצה דף ח'; מכות דף כ"א;
רמב"ם הלכות שביתת יום טוב פרק א';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה קנ"ט;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין ל"ג;
שו"ע אורח חיים סימן תצ"ה;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן קצ"ד.
