מצווה ג: מצוות לא תעשה, שלא לאכול גיד הנשה - ספר מצוות ה'

[לא תעשה לא תעשה א] מצוות לא תעשה, שלא לאכול גיד הנשה.
שנאמר: "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה" בראשית לב, לב.

מראי מקומות:
חולין דף פט; הלכות מאכלות אסורות אסורות פרק ח';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה קפ"ג;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן לאוין קל"ט;
שו"ע יורה דעה סימן ק, ס"ה;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן ר"ג.

ג. שלא לאכול גיד הנשה - ספר החינוך

וישלח יעקב יש בה מצות לא תעשה אחת, והיא אזהרת גיד הנשה, שנאמר: (בראשית לג לב) על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה. והאי 'לא יאכלו' - לא נאמר על דרך סיפור, כלומר מפני שאירע דבר זה באב, נמנעים הבנים מלאכול אותו הגיד, אלא אזהרת ה’ יתברך שלא יאכלוהו.

משורשי מצוה זו
כדי שתהיה רמז לישראל, שאף על פי שיסבלו צרות רבות בגלות מיד העמים ומיד בני עשו, יהיו בטוחים שלא יאבדו, אלא לעולם יעמוד זרעם ושמם, ויבוא להם גואל ויגאלם מיד צר. ובזוכרם תמיד עניין זה על יד המצוה שתהיה לזיכרון, יעמדו באמונתם ובצדקתם לעולם.
ורמז זה הוא לפי שאותו מלאך שנלחם עם יעקב אבינו, שבא בקבלה (בר''ר עח) ) שהיה שרו של עשו, רצה לעוקרו ליעקב מן העולם הוא וזרעו ולא יכול לו, (בראשית לב כו) ) וציערו בנגיעת הירך. וכן זרע עשו מצער לזרע יעקב, ולבסוף תהיה להם תשועה מהם. וכמו שמצינו (שם שם לב) )באב שזרחה לו השמש לרפאתו ונושע מן הצער, כן יזרח לו השמש של משיח וירפאנו מצערנו ויגאלנו במהרה בימינו, אמן.

דיני מצוה זו
מהו הגיד האסור, והחיטוט שאנו חייבים לחטט אחריו, ובאי זו בהמה נוהג, ומי נאמן על ניקורו.
ויתר פרטיה מבוארים בפרק ז' מחולין (פט, ב) (י''ד סי' ס''ה). )

ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ובנקבות.
והעובר עליה ואכל גיד אחד, אפילו הוא פחות מכזית, או שאכל כזית מגיד הנשה גדול, לוקה. (עי' חולין צו, א)

המצווה הקפ"ג ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

האזהרה שהוזהרנו מלאכול גיד הנשה,
והוא אומרו:

"על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה" (שם לב, לג),

והאוכלו כולו, ואפילו הוא כל שהוא, או שאכל ממנו כזית – לוקה.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ז' מחלין.