מפתח ראשי
ספר החינוך
ספר המצוות לרמב"ם
ספר מצוות השם
חלק ראשון: מניין המצוות
חלק שני: שיטות בחלוקת המצוות
א. חלוקה למצוות עשה ולא תעשה
ב. חלוקת המצוות לפי חומרת המצוות והחייבים בהן
ג. חלוקת המצוות לפי נושאים ראשיים
ד. חלוקת המצוות לפי איברי הגוף
ה. חלוקת המצוות לפי שכיחות המצוות והחייבים בהן
חלק שלישי: אזהרות
טבלה משווה: ספר החינוך, ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות השם
אינדקס נושאים
חזרה לעמוד הראשי



שיא. שלא לעשות מלאכה ביום ראשון בתשרי - ספר החינוך

שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של חודש תשרי, שנאמר (ויקרא כג כד-כה) בחודש השביעי באחד לחודש וגו' כל מלאכת עבודה לא תעשו. וחודש השביעי יקרא תשרי, כי הוא שביעי לניסן, שהוא ראש השנה לחודשים.

וזה היום של אחד בתשרי אמרו זכרונם לברכה (ר''ה ב, א) שנקרא 'ראש השנה' למנות ממנו שנים ושמיטים ויובלות, וכן מונין ממנו לנטיעה ולירקות. ובגמרא דמסכת ראש השנה (שם ח יב א) בארו, זכרונם לברכה, אומרם שהוא ראש השנה לעניינים אלה - למאי הלכתא.
ועוד אמרו שם (טז, א), שביום זה נדונין כל בני העולם על מעשיהם. ואמרו על דרך המליצה לבאר שהשגחתו על מעשה כל אחד ואחד ועל כל המין דרך כלל, שעוברין כל בני אדם לפניו כבני מרון כלומר, אחד אחד ולא בערבוב.

ומשורשי מצות המועד הזה
שהיה מחסדי האל על ברואיו לפקוד אותם ולראות מעשיהם יום אחד בכל שנה ושנה כדי שלא יתרבו העוונות כל כך, ויהיה מקום לכפרה. והוא רב חסד מטה כלפי חסד, וכיון שהם מועטים מעביר עליהן. ואם אולי יש בהם עוונות שצריכין מירוק, נפרע מהן מעט מעט. וכעין מה שאמרו זכרונם לברכה (ע''ז ד, א) אוהבו נפרע ממנו מעט מעט. ואם לא יפקדם עד זמן רב, יתרבו כל כך עד שיתחייב העולם כמעט כליה חלילה.

נמצא שהיום הנכבד הזה הוא קיומו של עולם, ולכן ראוי לעשות אותו יום טוב ולהיות במנין מועדי השנה היקרים. ומצד שהוא יום הדין לדון כל חי ראוי לעמוד בו ביראה ופחד יותר מבכל שאר מועדי השנה. וזהו עניין זכרון תרועה הנזכרים בו, כי התרועה קול שבור, לרמז שישבור כל אחד תקף יצרו הרע ויתנחם על מעשיו הרעים, וכמו שנכתוב במצות שופר בארוכה בסדר פנחס (מצוה תה) בעזרת השם.

וזהו הטעם שלא קבעו זכרונם לברכה לומר הלל במועד הזה, וכמו שאמרו, שאין ראוי לו לאדם לומר שירה והוא עומד בדין; וכדאמר רבי אבהו בפרק אחרון דראש השנה (לב, ב): אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא, מפני מה אין ישראל אומרים הלל בראש השנה ויום הכפורים? וכו' כדאיתא התם.

מדיני השביתה ביום טוב.
כתבתי קצתם כמנהגי במצות מועד הפסח, ועוד ראוי לכתוב כאן מעט מן העניינים הנזכרים במסכת ראש השנה, שאמרו שם שארבעה ראשי שנים הן, באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים, פירוש 'רגלים', כלומר רגל שבו תחילה לרגלים, כן פתרונו בגמרא, באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה, באחד בתשרי ראש השנה למה שכתבנו למעלה. באחד בשבט ראש השנה לאילנות כדברי בית שמאי, ובית הלל אומרין, בחמשה עשר בו, ושם מתבאר בגמרא, ראשי שנים אלו, לאיזה עניין הם.

ושם אמרו, (טז, ב) שארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם: צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי מעשה. ועניין שינוי השם הוא לפי הדומה, כדי שיחשוב האדם כאילו הוא אדם אחר, ויכשיר כל דרכיו, ובכל עת שיקרא, יזכור זה ויתן לבו אל העניין.

ומה שאמרו שם שלושה ספרים נפתחין בראש השנה, אחד של צדיקים גמורים, ואחד של רשעים גמורים, ואחד של בינוניים, ועניין פתיחת הספרים נאמר לפי הדומה על דרך משל בעניין השגחתו ברוך הוא עליהם, כדי שיכנסו הדברים באזני השומעים ידברו רבותינו לעולם במורגל בבני אדם.
צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, פרש מורי: צדיק גמור בכאן שכולו זכאי, וכן רשע גמור בכאן שכולו חייב, ולפיכך נחתם מיד למיתה, אחר שאין לו זכות בעולם שיגן עליו. בינוניים תלויין עד יום הכפורים, ואז גמר דין שלהם נחתם.

ומה שאמרו שם בסמוך לזה, בית שמאי אומרים שלוש כתות ליום הדין, כלומר, אחר המות של כל אחד ואחד מבני אדם, שזה קרוי יום הדין, כת אחד של צדיקים גמורים, וכת של רשעים, וכת של בינוניים, בכאן פרשו צדיק גמור ורשע גמור בדינם. ובזה הפירוש, תסתלק קושיא גדולה מן העניין, אם תזכה, בני, תרגיש בה ויניח לך עמלי זה.

ומה שאמרו שם, שהצדיק גמור בדינו נחתם לאלתר לחיי העולם הבא, אל תחשוב שחיי העולם הבא דבר השוה לכל צדיק, כי יש באותם החיים, מעלות אין מספר, וכל צדיק וצדיק עולה בהן עד מקום הראוי לו לפי שכרו.
ויתר פרטי עניינים אלה, שם בראש השנה פרק ראשון [או''ח סימן תרב תרג].

ונוהג איסור מלאכה ביום זה בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות
והעובר עליה ועשה מלאכה שלא לצורך אוכל נפש חייב מלקות, כמו שכתבנו בשאר ימי המועדים.

מצווה שיב: מצוות לא תעשה, שלא לעשות מלאכה בראש השנה - ספר מצוות ה'

מצוות לא תעשה, שלא לעשות מלאכה בראש השנה.
שנאמר: "כל מלאכת עבודה לא תעשו" ויקרא כג, כה.

מראי מקומות:
ביצה דף ח'; מכות דף כ"א;
רמב"ם הלכות שביתת יום טוב פרק א' הלכה א';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות לא תעשה, שכ"ו;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין ע"ג;
שו"ע אורח חיים סימן תצ"ה.

המצווה השכ"ו ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

האזהרה שהוזהרנו מלעשות מלאכה ביום ראש השנה.
והוא אומרו בו:
"כל מלאכת עבודה לא תעשו" (שם, כה).