המצווה הקס"ז ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם

הציווי שנצטווינו לשבות ביום השמיני של חג הסכות.
והוא אומרו יתעלה:

"ביום השמיני מקרא קודש יהיה לכם" (שם שם, לו).

ודע ששביתה זו שנצטווינו בה בכל יום ויום מששת הימים האלה דינה בכל יום טוב מהם שווה, ואין שום יום מהם מיוחד בשביתה שאינה בשני, וכן מותר לנו להתעסק באוכל נפש בכל יום טוב מהם.
ולפיכך הילכת שביתה היא הלכה אחת הכוללת כל יום טוב.
וכבר נתבארו כל דיני שביתה זו במסכת יום טוב.

אבל השביתה המצווה בשבת וביום הכיפורים היא אותה השביתה עצמה בתוספות רבות, לפי שלא התיר בשני ימים אלו אוכל נפש. ויש דברים המותרים ביום טוב ואסורים בשבת, אף על פי שאינם אוכל נפש, כמו שנתבאר במסכת יום טוב.

שכא. מצות שביתה ממלאכה ביום שמיני של סוכות - ספר החינוך

לשבות ממלאכה שאינה צורך אוכל נפש ביום השמיני של חג הסוכות, שנאמר (ויקרא כג לו) ביום השמיני מקרא קודש יהיה לכם, והוא יום שנים ועשרים בתשרי.

משורשי מצות שביתת הרגל
כתבנו למעלה (מצוה רצז) ועוד נכתוב בעניין בעזרת השם, באיסור מלאכה שביום זה בסדר זה (מצוה שכג), ושם נבאר שיום טוב זה, הוא יום טוב בפני עצמו.

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות
ואף על פי ששביתת הרגל ממצות שהזמן גרמא הוא, אף על פי כן מכיון שבעשית המלאכה יש בה גם כן איסור לאו, הנשים חייבות בה, מן הכלל שבידינו איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם - השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשים שבתורה. והעובר על זה ועשה מלאכה ביום זה ביטל עשה, מלבד שעבר על לאו, כמו שנכתוב בסדר זה בעזרת השם.

מצווה שכב: מצוות עשה לשבות ממלאכה בשמיני עצרת - ספר מצוות ה'

(עשה קכה) מצוות עשה לשבות ממלאכה בשמיני עצרת.
שנאמר: "ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם" ויקרא כג, לו.

מראי מקומות:
ביצה דף ח'; מכות דף כ"א;
רמב"ם הלכות שביתת יום טוב פרק א' הלכה א';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה קס"ז;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין ל"ח;
שו"ע אורח חיים סימן תצ"ה.