המצווה הקל"ו ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם

הציווי שנצטווינו לקדש את שנת החמישים, כלומר: להשבית בה עבודת האדמה כמו בשמטה.
והוא אומרו יתעלה:

"וקידשתם את שנת החמישים שנה" (שם שם, י).

ובפירוש אמרו: "כשם שנאמר בשביעית, כך נאמר ביובל", כלומר: השווה ביניהם בעשה, כשם שהשווה הכתוב ביניהם בלאו, כמו שאבאר. ודיני שנת יובל ושנת שמיטה בהשבתת עבודת האדמה והפקרת כל הצומח - שווים.

ואת שני הדברים האלה כולל אמרו: "וקידשתם את שנת החמישים שנה". וכבר ביאר הכתוב, שעניין הקדושה בהן, שיהו פירותיהן ותבואתן הפקר.
ואמר:

"כי יובל היא קודש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה" (שם שם, יב).

יובל זה אינו נוהג אלא בארץ, ובתנאי שיהא כל שבט ושבט יושב במקומו,
כלומר: בחלק שלו מארץ ישראל ולא יהיו מעורבין זה בזה.

שלב. מצות קידוש שנת היובל - ספר החינוך

לקדש שנת החמישים כמו שנת השמיטה. כלומר, בביטול העבודה בארץ והפקר הצומח בה, שנאמר (ויקרא כה י) וקידשתם את שנת החמישים שנה. ובאר הכתוב שעניין הקדושה הוא שיהיו פרותיה ותבואתה נפקרים, ושיהיו העבדים יוצאין מתחת יד האדון, שאמר הכתוב אחר כן, וקראתם דרור בארץ לכל יושביה. כלומר, חרות לעבדים, כי יובל הוא קודש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה. כלומר, שתהיה התבואה הפקר, ולא יאספה כל אחד ואחד לרשותו.

משורשי המצוה
מה שכתבתי במצות מנין השנים (מצוה של), שרצה ה’ לזכות עמו בקבלת מלכותו וכו', כמו שכתבתיו שם, וכאן היה מקומו.

מדיני המצוה
מה שאמרו זכרונם לברכה שכל שאסור בשנה השביעית מעבודת הארץ אסור ביובל. וכל שמותר בה מותר בה. והחיוב על העושה שוה בשניהם.
ודין הפרות באכילה ובמכירה ובביעור שוה בשניהם. יתירה שביעית על היובל שהיא משמטת כספים, ודוקא בסופה, ויתר יובל על השביעית, שמשמט קרקע ומוציא עבדים בתחלתה.
ושנת יובל אינה עולה ממנין שני השבוע אלא מונין תשע וארבעים שנה, שהן שבע שנים שבע פעמים, ואחר שנת השמיטה שהיא בשביעי האחרון עושין יובל בשנת החמשים, ושנת אחת וחמשים מתחילים למנות יובל אחר, והיא התחלת שש שנים של שבוע.

ונוהגת מצוה זו בארץ ישראל
ובזמן שכל יושביה עליה, כמו שכתבתי למעלה. ומן הדומה שהיו הסנהדרין מתקבצין בקדוש השנה ומברכין עליה לקדש שנים ואחר כך תוקעין בשופר, וכן כל יחיד ויחיד תוקע גם כן ברשותו, והקול נשמע בכל הארץ, והעבדים נפטרין לבתיהם, והקרקעות חוזרין לבעליהם.
ויתר פרטיה במסכת ערכין.
והעובר על זה ועובד אדמתו ביובל עבודה האסורה, וכן אם לא רצה לשלוח עבדו חפשי, ביטל עשה זה, מלבד שעבר על לאו, וכמו שנכתוב בסדר זה בעזרת ה’ (מצוה שלג), ועונשו גדול מאוד, שהוא כאלו כופר בחידוש העולם.

מצווה שלג: מצוות עשה לקדש שנת החמישים - ספר מצוות ה'

(עשה קלא) מצוות עשה שיקדשו בית דין הגדול שנת החמשים.
שנאמר: "וקדשתם את שנת החמשים שנה" ויקרא כה, י.

מראי מקומות:
ראש השנה דפים ה', כ"ד;
רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק י' הלכה א';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה קל"ו;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין קנ"א.