המצווה הקל"ט ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם

הציווי שנצטווינו שתהא פדיית הקניינים המכורים מבפנים לחומת עיר,
עד לסוף שנה אחת בלבד, ואחרי השנה יתקיימו בידי הקונה ולא יצאו ביובל.
והוא אומרו יתעלה:

"ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה וגו'" (שם שם, כט).

ומצווה זו היא דין בתי ערי חומה.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו במסכת ערכים.
והיא אינה נוהגת אלא בארץ.

שמא. מצות פדיון בתי ערי חומה עד השלמת שנה - ספר החינוך

שיהיה פדיון הנחלות שהן תוך העיר המוקפת חומה עד השלמת שנה אחת, ואחר השנה תהיה בחזקת הקונה אותן ולא יהיו חוזרות ביובל, שנאמר (ויקרא כה כט) ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה וגו'.
כבר כתבתי למעלה, (מצוה שמ) שעניין היות בית בעיר חומה נחלט לשנה מצד חיבת הארץ הוא, כדי שישתדל המוכרה לגאול אותה מהרה.

מדיני המצוה
מה שאמרו זכרונם לברכה (ערכין לא, א) שהמוכר יכול לגאלה בכל עת שירצה תוך שנה, וכשפודה אותה נותן לו כל הדמים שקבל במכירתה ואינו מנכה לו כלום מחמת הזמן שדר בה, ואף על פי שבעלמא אסור, דהינו צד אחד בריבית, התורה התירתו כאן, כדאיתא במסכת ערכין (שם). ושאר הקרובים אין פודין אותה אלא המוכר בעצמו, זהו דעת הרמב''ם זכרונו לברכה. ולא נראה כן בקדושין (כא א).
ואינו לוה וגואל, אלא ימכור נכסים אחרים אם יש לו ויגאלנה, או אם רווח מעות או נתנו לו, יכול לגאלה בהם. ואינו גואל אותה לחצאין, כלומר שיפרע לו קצת המעות בפעם [אחת וקצתן בפעם] אחרת, כמו שאמרו זכרונם לברכה בקדושין פרק קמא (כ ב). ואם מת הלוקח תוך שנה, פודה אותה מיד בנו. ואם מת המוכר פודה אותה גם כן בנו של מוכר מיד הלוקח.
ויתר פרטיה, במסכת ערכין.

ונוהגת בארץ ישראל בזכרים ונקבות, בזמן שהיובל נוהג.

מצווה שמב: מצוות עשה לגאול בתי ערי חומה עד שנה - ספר מצוות ה'

(עשה קלד) מצוות עשה לדון דין בתי ערי חומה.
שנאמר: "ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה וגו'" ויקרא כה, כט.

מראי מקומות:
מסכת ערכין פרק ט';
רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק י"ב;
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה קל"ט;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין קנ"ד.