המצווה הר"ט ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם
האזהרה שהוזהר הנזיר מלגלח.
והוא אומרו יתעלה:
"תער לא יעבר על ראשו" (במדבר ו, ה).
וגם המגלח ראש הנזיר – לוקה, לפי שמגלח כמתגלח.
ומשיגלח שערה אחת – לוקה.
וכבר נתבארו כל דיני הנזיר במסכתא שחוברה לכך.
שעג. שלא יגלח הנזיר שערו - ספר החינוך
שלא יגלח הנזיר שערו כל ימי נזירותו, שנאמר
(במדבר ו ה) תער לא יעבר על ראשו.
כתבתי למטה במצות גדול שער נזיר
(מצוה שעד).
מה שאמרו זכרונם לברכה
(נזיר לט, א) שאחד מגלח בתער, או במספרים כעין תער, או שתלש השיער בידו, כל זמן שקצצה מעיקרה לוקה, אבל כל זמן שהניח ממנו כדי לכוף ראשו לעיקרו אינו לוקה, שאין זה כעין תער. העביר על ראשו סם שמשיר את השער והשיר את שערו, אינו לוקה, [אלא בטל מצות עשה. נזיר שגילח כל ראשו אינו לוקה] משום התגלחת אלא אחת, ואם התרו בו על כל שער ושער, ואמרו לו אל תגלח והוא מגלח - לוקה על כל אחת ואחת.
וכן מעניין המצוה, מה שאמרו במסכת שבת
(נ א) נזיר חופף ומפספס, אבל לא סורק. כלומר, שחופף שערו בידיו וחוכך בצפרניו, ואם נפלו שערות מתוך החפיפה והפספוס אינו חושש, אחר שאין כונתו להשירו, ואפשר גם כן שלא יהא נושר מפני זה, אבל לא סורק במסרק, לפי שהמסרק מפיל ומשיר השער בלי ספק, וכן לא יחוף באדמה מפני שמשרת השער ודאי, אבל אם עשה כן אינו לוקה.
ויתר פרטיה במסכת נזיר.
ועונש העובר עליה, הכל כדין שאר מצות הנזיר שכתבנו. ומכל מקום יש לברר כאן שאם גילח אפילו שערה אחת יתחייב מלקות עליה, וכמו שאמרו בנזיר פרק שלושה מינין
(מ, א) אמר רב חסדא ללקות באחת לעכב בשתים, כלומר, שלא קיים מצות עשה דגלוח כל זמן שנשתירו בראשו שתי שערות, לסתור אינו סותר אלא ברוב ראשו, כלומר אינו סותר חשבון ימי נזרו, אלא אם גילח רוב ראשו, אבל גילח מיעוטו, אף על פי שעבר על לאו ד"תער לא יעבר על ראשו" - אינו סותר חשבון הימים בכך.
שכל מי שקבל עליו נזירות ואפילו בזמן הזה, אסור לגלח אפילו שערה אחת, והעובר על זה וגלח אפילו שערה אחת חייב מלקות.
מצווה שעד: מצוות לא תעשה, שלא יגלח נזיר שערו - ספר מצוות ה'
[לא תעשה רכט] מצוות לא תעשה, שלא יגלח הנזיר שערו.
שנאמר: "כל נדר נזרו תער לא יעבור על ראשו"
במדבר ו, ה.
מראי מקומות:
מסכת נזיר פרק ו'; מכות דף כ"א;
רמב"ם הלכות נזירות פרק א' הלכות א'-ב', פרק ה' הלכות יא'-יב';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה ר"ט;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין ר"נ.
