מפתח ראשי
ספר החינוך
ספר המצוות לרמב"ם
ספר מצוות השם
חלק ראשון: מניין המצוות
חלק שני: שיטות בחלוקת המצוות
א. חלוקה למצוות עשה ולא תעשה
ב. חלוקת המצוות לפי חומרת המצוות והחייבים בהן
ג. חלוקת המצוות לפי נושאים ראשיים
ד. חלוקת המצוות לפי איברי הגוף
ה. חלוקת המצוות לפי שכיחות המצוות והחייבים בהן
חלק שלישי: אזהרות
טבלה משווה: ספר החינוך, ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות השם
אינדקס נושאים
חזרה לעמוד הראשי



המצווה הכ"ו ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם

הציווי שנצטוו הכוהנים לברך את ישראל בכל יום.
והוא אומרו יתעלה:
"כה תברכו את בני ישראל אמור להם" (במדבר ו, כג).

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק האחרון ממגילה ומתענית ובפרק ז' ממסכת סוטה.

שעח. מצות ברכת כהנים בכל יום - ספר החינוך

שנצטוו הכהנים שיברכו ישראל בכל יום. שנאמר (במדבר ו כג) כה תברכו את בני ישראל אמור להם.

משורשי המצוה
שחפץ ה’ בטובו הגדול לברך עמו על ידי המשרתים החונים תמיד בבית השם, וכל מחשבתם דבקה בעבודתו, ונפשם קשורה ביראתו כל היום, ובזכותם תחול הברכה עליהם, ויתברכו כל מעשיהם, ויהי נעם ה’ עליהם.
ואל תתמה לאמר ולו חפץ ה’ בברכתם יצו אתם את הברכה, ואין צורך בברכת הכהנים,
כי כבר הקדמתי לך פעמים רבות, כי בכוח הכשר מעשינו תחול הברכה עלינו, כי ידו ברוך הוא פתוחה לכל שואל בהיותו מוכשר ומוכן לקבלת הטוב.
ועל כן כי בחר בנו מכל העמים ורצה שנזכה בטובו הזהירנו וצונו להכין מעשינו ולהכשיר גופינו במצותיו, להיותינו ראויים אל הטוב, גם ציוונו בטובו הגדול לבקש ממנו הברכה, ושנשאל אותה על ידי המשרתים הטהורים, כי כל זה יהיה זכות לנפשותינו, ומתוך כך נזכה בטובו.

מדיני המצוה
מה שאמרו זכרונם לברכה שאין הכהנים נושאים כפיהם אלא בעשרה, והכהנים מן המנין.

וכיצד היא נשיאות כפים? בשעה שיגיע שליח צבור לעבודה, כלומר כשירצה להתחיל בברכת רצה, כל הכהנים העומדים בבית הכנסת עולין לדוכן, ופניהם למול ההיכל, ואחוריהם כלפי העם, ואצבעותיהם כפופות על כפיהם עד שישלים שליח צבור ברכת הודאה, ואחר כך מחזירין פניהן כלפי העם ופושטין אצבעותיהם ומגביהין ידיהן כנגד כתפיהם, ומתחילין יברכך, ושליח צבור מקריא אותן מלה מלה, שנאמר אמור להם, והם עונים אחריו בקול נאה. וכשמשלימין פסוק ראשון כל העם עונין אמן, וכן בפסוק שני ושלישי, וכשישלימו השלושה פסוקים מתחיל שליח צבור ב'שים שלום' וכו', והכהנים מחזירין פניהם כלפי הקודש וכופפין אצבעותיהם ועומדין שם בדוכן עד שיגמור ברכת שים שלום וחוזרין למקומן.
ומנהגנו היום, שהכהנים אינן עולים לדוכן, אלא עומדים לפני הארון ועושין כסדר שכתבנו.

וקודם שיחזירו פניהם לברך העם, מברכים:
ברוך אתה ה’ אלהינו מלך העולם אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה.
וכל פנות שיהיו פונין כגון חזרת פניהם לצבור או להיכל יהיו לעולם דרך ימין.
וששה דברים מונעין מן הכהנים נשיאות כפים הלשון, והמומין, והעבירה, וטומאת הידים, והשנים, והיין, וביאור דברים אלה עם יתר פרטי המצוה הכל מבואר בפרק אחרון ממגילה ותענית, ובשביעי ממסכת סוטה [א''ח סי' קכח].

ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן בכהנים
כי עליהם מצוה זו לברך את ישראל. ובשחרית ובמוסף ובנעילה חייבין לברכם, אבל במנחה של כל יום אין שם נשיאות כפים, מפני שבמנחה כבר סעדו כל אדם ויש שם חשש יין, ושיכור אסור בנשיאות כפים.
אפילו במנחת תענית, גזרו זכרונם לברכה, אטו מנחה של כל יום, וכדפסק רב נחמן בפרק בתרא דתענית (כו, ב) אבל אמרו שם, אלא האידנא מאי טעמא פרסי ידיהו כהני במנחתא דתעניתא, הואיל וסמוך לשקיעת החמה מצלי לה, כתפלת נעילה דמיא.

מצווה שעט: מצוות עשה שיברכו כהנים את ישראל - ספר מצוות ה'

(עשה קמה) מצוות עשה שהכהנים יברכו את ישראל.
שנאמר: "כה תברכו את בני ישראל אמור להם יברכך כו' יאר כו' ישא כו'" במדבר ו, כג-כו.

מראי מקומות:
תענית דף כ"ו; מגילה דף כ"ד; סוטה דף ל"ח;
רמב"ם הלכות תפילה פרקים י"ד- ט"ו;
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה כ"ו;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין כ';
שו"ע אורח חיים סימן קכ"ח;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן קי"ג.