המצווה הע"ד ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

האזהרה שהוזהר הזר מלעבוד.
כוונתי באומרי "זר" - לכל מי שאינו מזרע אהרן.
והוא אומרו יתעלה:

"וזר לא יקרב אליכם" (במדבר יח, ד).

ופירש הכתוב שהעובר על לאו זה חייב מיתה בידי שמים,
והוא אומרו:

"והזר הקרב יומת" (שם ז).

ולשון ספרי:

"והזר הקרב יומת" – לעבודה.
עונש שמענו, אזהרה לא שמענו?
תלמוד לומר: "וזר לא יקרב אליכם".

וכבר נכפלה האזהרה והעונש בעניין זה,
והוא אומרו:

"ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אוהל מועד לשאת חטא למות" (שם, כב).

וכבר נתבאר בגמרא יומא אלו עבודות חייב הזר מיתה עליהן ואמרו:

"ארבע עבודות זר חייב עליהן מיתה ואלו הן:
זריקה, והקטרה, ונסוך היין, ונסוך המים".

ושם ובפרק האחרון ממסכת זבחים התבארו דיני מצווה זו.

שצ. שלא יעבוד זר במקדש - ספר החינוך

שלא ו זר במקדש. כלומר כל מי שאינו מזרע אהרן, שנאמר (במדבר יח ד) וזר לא יקרב אליכם. ונכפלה המניעה בזה בלשון אחר בכתוב, והוא שנאמר (שם כב) ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חטא למות.

משורשי המצוה
כתבתי למעלה בסדר זה במצות עבודת המקדש (מצוה שצד).

מדיני המצוה
מה שאמרו זכרונם לברכה, שאין חיוב אזהרת קריבה זו, אלא הקרב לעבודה מכל העבודות שהן מיוחדות בכהן, וכמו שאמרו זכרונם לברכה (זבחים לב א) מקבלת הדם ואילך מצות כהונה, כגון יציקות, בלילות, תנופות, הגשות. והרבה עבודות כאלו מפורשות בגמרא שמצותן בכהן הרי אלו כולן באזהרה לזר, והקורבן פסול.
אבל יש שם עבודות שאינן בכלל אזהרה זו, כגון שחיטה שכשרה אפילו לכתחילה בזרים, ואפילו בקודשי קודשים, וכן הולכת העצים, וכן הדלקת הנרות שאם הוציאן הכהן לחוץ אחר שהטיב אותן שמותר לזר להדליקן.
ויש מהן ארבע עבודות לבד מיוחדות שהן חמורות שיש בהן חיוב מיתה, והם זריקה, הקטרה, הקרבה, ונסוך, ועליהם נאמר והזר הקרב יומת, וכמו שנתבאר במסכת יומא בפרק בראשונה כל מי, שהוא רוצה לתרום (כד א)
ויתר פרטיה מבוארים שם ביומא ובפרק בתרא ממסכת זבחים [הלכות ביאת המקדש פ''ג].

ונוהג איסור זה בזכרים ונקבות
בזמן הבית, ואף בזמן הזה אף על פי שהוא שמם בעוונותינו. והעובר על זה ועשה במקדש אפילו היום אחת מכל העבודות שהם בכוהנים עובר על לאו, כמו שכתבנו (מצוה קפד, שסג), ואם עשה אחת מארבע עבודות שזכרנו חייב מיתה בידי שמים.

מצווה שצב: מצוות לא תעשה, שלא יעבוד זר עבודה במקדש - ספר מצוות ה'

[לא תעשה רלז] מצוות לא תעשה, שלא יעבוד זר במקדש.
שנאמר: "והזר לא יקרב אליכם" במדבר יח, ד.

מראי מקומות:
זבחים דף ט"ז; סנהדרין דף פ"א;
רמב"ם הלכות ביאת המקדש פרק ט';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה ע"ד;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין ש"ט.