מפתח ראשי
ספר החינוך
ספר המצוות לרמב"ם
ספר מצוות השם
חלק ראשון: מניין המצוות
חלק שני: שיטות בחלוקת המצוות
א. חלוקה למצוות עשה ולא תעשה
ב. חלוקת המצוות לפי חומרת המצוות והחייבים בהן
ג. חלוקת המצוות לפי נושאים ראשיים
ד. חלוקת המצוות לפי איברי הגוף
ה. חלוקת המצוות לפי שכיחות המצוות והחייבים בהן
חלק שלישי: אזהרות
טבלה משווה: ספר החינוך, ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות השם
אינדקס נושאים
חזרה לעמוד הראשי



המצווה הק"ח ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם

שציוונו בדיני מי נידה, המטהרים באופן מסוים ומטמאים באופן מסוים,
כמו שיתבאר בהלכות מצווה זו.
דע, ששלושה עשר מיני הטומאות האלה שקדם מניינם, והם:
טומאת נבלה
וטומאת שרצים
וטומאת אכלים
וטומאת נדה
וטומאת יולדת
וטומאת צרעת אדם
וטומאת צרעת הבגד
וטומאת צרעת הבית
וטומאת הזב
וטומאת הזבה
וטומאת שכבת זרע
וטומאת מת
וטומאת מי נדה וטהרתם -

כל אחד מהם מפורש בתורה, ובכל מצווה מאלה יש מקראות הרבה ודינים ותנאים, כמו שכתוב בפרשת "ויהי ביו השמיני" ובפרשת "אשה כי תזריע" ובפרשת "זאת תהיה" ובפרשת "ויקחו אליך פרה אדמה"; וארבע פרשיות אלו כוללות כל המקראות שבאו בטמאות אלו.

אבל דיני כל המינים האלה והלכות כל מין מהם - הרי סדר טהרות כולל כל זה.
מהם מינים שנתייחדו להם מסכתות -
מהן מסכת טהרות
ומסכת מכשירין
ומסכת עוקצים,

ששלוש מסכתות אלו כוללות טומאת אוכלין בלבד, ובשבילה נתחברו;
אך אם נזדמן בהם דין מדיני שאר הטמאות, הרי לא באו שם אלא במקרה.
בדומה לך כוללת מסכת נידה כל דיני מצוות טומאת נידה וזבה וטומאת יולדת,
ובמסכת כרתות יש כן חלק מדיני טומאת יולדת.
מסכת נגעים כוללת כל דיני נגעי אדם ובגד ובית;
ומסכת זבים כוללת כל דיני זב וזבה ושכבת זרע;
ומסכת אהלות כוללת כל דיני טומאת מת;
ומסכת פרה כוללת דיני מי נידה לטמא ולטהר.

אבל טומאת נבלה וטומאת שרץ לא ייחדו להן מסכתות, אלא דיניהן מפוזרים בכמה מקומות בסדר זה, רובם במסכת כלים וטהרות. וכן דיברו על שאלות רבות מסוג זה במסכת עדיות.

וכבר פירשנו אנו סדר זה כולו, כלומר: סדר טהרות, פירוש שאין צריך לעיין בספר אחר עמו בשום דבר מענייני הטומאה והטהרה.

שצט. מצות מי נידה שמטמאין אדם טהור ומטהרין אדם טמא מטומאת מת בלבד - ספר החינוך

שנצטוינו בדיני מי נידה, כלומר, בדיני מי הזיה, דהינו מים חיים מעורבים באפר פרה, שמזין בהם על הטמאים.
ולשון נידה כלומר, הזיה, מלשון זריקה, כמו (איכה ג נד) וידו אבן בי. ונצטוינו בדינים הידועים בכתוב, שמטהרין הטמא, כמו שנאמר (במדבר יט יט) והזה הטהור על הטמא וגו', ומטמאין הטהור טומאה חמורה, כמו שכתוב (שם כא) ומזה מי הנידה וגו'. ומה שנאמר במצוה זו וחקת הפרה פליאה נשגבה לא אוכל לה.

מדיני המצוה
מה שאמרו זכרונם לברכה (פרה ו, ה) שהמים שנותנין על האפר, אין ממלאין אותן אלא בכלי מן המעינות הנובעים ומן הנהרות המושכין, ונתינת האפר על המים הוא הנקרא לרבותינו זכרונם לברכה קידוש מי חטאת, והמים שהוא נותן עליהם האפר הם נקראים בכתוב מי נידה, והכל כשרים למלאת ולקדש, (שם י, ד) חוץ מחרש שוטה וקטן. והמתעסק במלאכה אחרת בשעת מלוי המים ובהולכתן (שם ד, ד) פסלן, ואחר שנתן בהן האפר אין המלאכה פוסלת בהן, כן קבלנו הדבר.
והשכר גם כן פוסל (בכורות כט, א) בקדוש ובהזיה, כיצד? הנוטל שכר לקדש או להזות מימיו כמי מערה, ואפרו כאפר מקלה, אבל הנוטל שכר על המלוי אינו פוסל.
ויתר רובי פרטיה, מבוארים במסכת פרה [הלכות פרה אדומה פ''א].

ונוהגת בזמן הבית בזכרים ונקבות
שכולם צריכין הזאה אם נטמאו במת קודם שיכנסו למקדש או יאכלו הקדשים, ומי שעבר על זה ולא קבל הזאה אם צריך לה ביטל עשה זה.
וכבר כתבתי במצוה הקודמת, כי הרמב’’ן זכרונו לברכה, לא ימנה בחשבון המצות כל דיני הטומאות, וראיותיו החזקות בספר המצות שלו במצות צו.

מצווה ת: מצוות עשה שיהא מ' חטאת טמאים ומטמאים - ספר מצוות ה'

(עשה קסב) מצוות עשה שיהיו מים של אפר פרה מטמאין את הטהור ומטהרין לטמא מת.
שנאמר: "והזה הטהור על הטמא וגו' ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנוגע במי הנדה יטמא עד הערב" במדבר יט, יט-כ.

מראי מקומות:
מסכת פרה פרק י"א; מסכת כלים פרק א, פרק ד';
רמב"ם הלכות פרה אדומה פרקים ו'-טו';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה ק"ח;
רמב"ן משיג במצוות עשה צ"ו מטעם שבסימן ק"ס;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין רל"ג;