מפתח ראשי
ספר החינוך
ספר המצוות לרמב"ם
ספר מצוות השם
חלק ראשון: מניין המצוות
חלק שני: שיטות בחלוקת המצוות
א. חלוקה למצוות עשה ולא תעשה
ב. חלוקת המצוות לפי חומרת המצוות והחייבים בהן
ג. חלוקת המצוות לפי נושאים ראשיים
ד. חלוקת המצוות לפי איברי הגוף
ה. חלוקת המצוות לפי שכיחות המצוות והחייבים בהן
חלק שלישי: אזהרות
טבלה משווה: ספר החינוך, ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות השם
אינדקס נושאים
חזרה לעמוד הראשי



המצווה הט"ו ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם

הציווי שנצטווינו במעשה מזוזה.
והוא אומרו יתעלה:
"וכתבתם על מזוזת ביתך ובשעריך" (דברים ו, ט).
וכבר נכפל הציווי בעניין זה; ודיני מצווה זו כולם נתבארו בפ"ג ממנחות.

תכג. לקבוע מזוזה בפתחים - ספר החינוך

לקבוע מזוזה במזוזת ביתנו, שנאמר (דברים ו ט) וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך.
ועניין המזוזה הוא, שכותבין שתי פרשיות מן התורה בקלף אחד, והן שמע עד ובשעריך, והיה אם שמע עד על הארץ, וקובעין אותה במזוזת פתח הבית.

משורשי המצוה
להיות זכרון לאדם באמונת ה’ בכל עת בואו לביתו וצאתו, וכמו שכתבתי בעניין התפלין, וכעניין שאמרו זכרונם לברכה במצוה זו (מנחות, לג, א) אמר רבי זירא, אמר רב מתנה, אמר שמואל מצוה להניחה בתחילת שליש העליון, אמר רבה [רבא] מצוה להניחה בטפח הסמוך לרשות הרבים, מאי טעמא? רבנן אמרי כי היכי דתפגע ביה מצוה מיד (שם ב).

מדיני המצוה
מה שאמרו זכרונם לברכה ששתי פרשיות אלו מעכבות זו את זו, אפילו כתב אחד מעכבן, כלומר, אפילו אות אחת שאינה עשויה כהוגן, כלומר, שאין גויל מקיף אותה מארבע רוחותיה מעכבת במזוזה.
ומה שאמרו, שחיוב המזוזה להניחה במזוזת הפתח מימין, שנאמר ביתך, ומפרשי רבנן ביאתך, וכי עקר איניש רגליה דימינא עקר ברישא.
ומה שאמרו זכרונם לברכה (יומא שם), תנו רבנן ובשעריך, אחד שערי בתים, חצרות, מדינות, עירות, רפת, לולין, מתבן, אוצדות יין, ואוצרות שמן, כולן חייבין במזוזה, יכול שאני מרבה בית שער, אכסדרה, ומרפסת? תלמוד לומר 'בית'. מה בית מיוחד לדירה, אף כל שמיוחדין לדירה, יצאו אלו שאינן מיוחדין לדירה, יכול שאני מרבה אף בית הכסא ובית המרחץ ובית הטבילה? תלמוד לומר 'בית'. מה בית העשוי לכבוד, אף כל העשוי לכבוד, יצאו אלו. יכול שאני מרבה הר הבית, והלשכות והעזרות? תלמוד לומר 'בית': מה בית שהוא חול, אף כל שהוא חול יצאו אלו שהן קודש.
ובית הכנסת בכלל בתי קודש היא, כל זמן שאין בה דירה, אבל אם יש בה דירה, כגון בית הכנסת דכפרים דדירי בה אורחים - חייבת.

ומה שאמרו (יומא שם), שמזוזת יחיד נבדקת פעמים בשבוע ושל רבים פעמים ביובל.
ומה שאמרו (מנחות כט, ב) גם כן במזוזה בעניין התגין, אמר רבא [רבה] שבע אותיות שבמזוזה צריכין שלושה שלושה שלושה זינין ואלו הן שעטנ''ז ג''ץ, כלומר, כל אות שבמזוזה מאלו צריכה שלושה תגין.
ומה שאמרו (שם מד, א), שהשוכר בית בחוצה לארץ, והדר בפונדק בארץ ישראל פטור מן המזוזה שלושים יום, אבל השוכר בית בארץ ישראל חייב במזוזה מיד. והמשכיר בית לחברו על השוכר להביא מזוזה ולקבוע אותה דחובת הדר היא, וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו, אלא אם כן היה הבית של גוי.

ועשרה תנאים צריך לבית קודם שנתחייב במזוזה, ואלו הן. א) שיהיה כדי לרבע בו ארבע אמות על ארבע אמות. ב) ויהיו לו שתי מזוזות. ג) ומשקוף. ד) ותקרה. ה) ודלתות. ו) ושיהיה השער גבוה עשרה טפחים או יותר. ז) ויהיה הבית חול. ח) ושיהיה עשוי לדירת אדם. ט) ושיהיה עשויה לדירת כבוד. י) ושיהיה עשוי לדירת קבע.

בית שיש לו פתחים הרבה חייב לקבוע מזוזה בכל אחד מהן, ואף על פי שאין רגיל להכנס בהתמדה, אלא באחד מהן, ופתח קטן שבין בית ועליה, שעושין בני אדם לפעמים ברגלי סולם שעולין בו בני אדם לעליה, חייב במזוזה. וחדר שבבית אפילו חדר בחדר חייבין במזוזה כולן, שכולם עשוין לדירה.
ויתר פרטי המצוה, מבוארין במסכת מנחות פרק שלישי [יו''ד סימן רפה].

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.
והעובר על זה ובנה בית ונתן עליו תקרה ולא הניח בה מזוזה מיד, או ששכר בית בחוצה לארץ או פונדק בארץ ועברו עליו יותר משלושים יום ולא הניח בה מזוזה, מיד ביטל עשה זה, ואף על פי שעברה השעה שהיה חייב להניחה, מוזהר הוא לקבעה לעולם בכל עת שידור בבית.

מצווה תכד: מצוות עשה לקבוע מזוזה בשערים - ספר מצוות ה'

(עשה קעח) מצוות עשה לקבוע מזוזה בפתח.
שנאמר: "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" דברים ו, ט.

מראי מקומות:
יומא דף י"א; מנחות דפים לא'-לד';
רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ה';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה ט"ו;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין כ"ג;
שו"ע יורה דעה סימן רפ"ה;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן קנ"ד.