המצווה הפ"ד ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם

הוא הציווי שנצטווינו להקריב כל הקורבנות בבית הבחירה בלבד.
והוא אומרו יתעלה:

"ושם תעשה כל אשר אנכי מצווך" (שם שם, יד).

וכאשר רצו לקיים את האזהרה על הקרבה בחוץ של איזה קורבן שיהיה מכל הקורבנות, הביאו ראיה מאומרו יתעלה: "פן תעלה עולותיך בכל מקום" (שם שם, יג).

אמרו בספרא:

"אין לי אלא עולות, שאר קודשים מנין?
תלמוד לומר: "ושם תעשה כל אשר אנכי מצווך".

ועדיין אני אומר:

עולה בעשה ולא תעשה, שאר קודשים לא יהו אלא בעשה?
תלמוד לומר: ושם תעשה וגו'",

כמו שאבאר במקומו כשנדבר על הלאו.

ועניין אומרם "עולה בעשה ולא תעשה" הוא: שהמקריב עולה בחוץ עובר על מצוות עשה ומצוות לא תעשה.
על מצוות לא תעשה, שנאמר "פן תעלה עולותיך";
ועל מצוות עשה, שנאמר: "ושם תעשה כל אשר אנכי מצווך" - וזה לא עשה שם.

ושאר קודשים לא יהיו אלא בעשה, כלומר:
שעבר על מה שאמר לו "ושם תעשה כל אשר אנכי מצווך" בלבד.

ונתבאר שם שגם שאר קודשים הם בלא תעשה נוסף על העשה.

וכבר נתבאר בסוף מסכת זבחים, שכל הקודשים שהקריבם בחוץ - הרי אלו בעשה ולא תעשה וחייבים עליהם כרת.
הנה נתבאר מכל מה שאמרנו, שזה שנאמר:

"ושם תעשה כל אשר אנכי מצווך"

מצוות עשה גמורה.

תמ. מצוה להקריב כל הקרבנות בבית הבחירה - ספר החינוך

שנצטוינו להקריב כל קורבן בבית המקדש ולא בחוצה לארץ, ועל זה נאמר (דברים יב יד) כי אם במקום אשר יבחר ה’ וגו' שם תעלה עולותיך ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך.

וכן הוא בספרי: אין לי אלא עולות, שאר קודשים מנין? תלמוד לומר ושם תעשה כל וגו' ועדיין אני אומר עולה בעשה ולא תעשה, פירוש עשה זה שזכרנו, ולאו ממה שנאמר בפרשה השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה, שהזכיר עולותיך בפירוש. אבל שאר קודשים לא יהו אלא בעשה? תלמוד לומר שם תעשה וכו'. כמו שבא לשם, וכמו שכתוב לעיל בסדר זה בסמוך (מצוה תלט). וכלל העניין שאפילו בשאר קודשים המקריבן בחוץ עובר בעשה ולא תעשה, וחייבין עליהן כרת.

משורשי המצוה
כי בהיות מקום מיוחד בעולם לקרבנות וההתמדה בו לבקש משם את ה’ יתקדש המקום ונחה עליו רצון האל, ושפע ברכתו שופע עליו תמיד, ויהיו לבבות בני אדם מתפחדים ומתרככים לזכרו, וישוב כל איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיו בראותו אותו, ואם כל המקומות יכשרו להקרבה לא יהיה כן בכולן, ידוע הדבר.
וזה נאמר אל הילדים, עד אשר יגדלו בחכמה ויבינו בכל דברי התורה סודות נפלאים.

דיני המצוה
בלאו תל''ט הסמוך כתוב שבסדר אחרי כתבנו קצת מהן.
ויתר פרטיה, בסוף מסכת זבחים [הלכות מעשה הקרבנות פי''ז].

ונוהגת מצוה זו בזכרים ונקבות בכל מקום ובכל זמן
ארצה לומר, שהעובר על זה, אפילו בזמן הזה, והקריב קורבן חוץ לבית הבחירה, שהוא מבטל עשה זה, ועובר על לאו הבא על זה כמו שכתוב לעיל בסדר זה (מצוה תלט), אבל אין הכונה לומר, שיהיה עליה חיוב להקריב קורבן בבית המקדש עכשו שהוא חרב, זה דבר ברור הוא.

מצווה תמא: מצוות עשה להקריב כל הקורבנות בבית המקדש - ספר מצוות ה'

(עשה קפה) ומצוות עשה להקריב כל הקרבנות בבית המקדש.
שנאמר: "במקום אשר יבחר ה' שם תעלה עולותיך" דברים יב, יד.

מראי מקומות:
זבחים פרק י"ג, ודפים י"ב, י"ט; ריש כריתות;
רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פרק י"ח;
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה פ"ד;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין קפ"ח.