המצווה הי"ח ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

האזהרה שהוזהר המוסת שלא יקל בנטירה למסית.
אלא חייב לנטור לו בהכרח; וכשאינו נוטר לו – עובר על מצוות לא תעשה.
והוא אומרו:

"ולא תשמע אליו" (דברים יג, ט),

ובא הפירוש:

"מכלל שנאמר: "עזב תעזב עמו" (שמות כג, ה)
יכול אתה עוזב לזה?
תלמוד לומר: ולא תשמע אליו.

תנח. שלא לעזוב שנאתו על המסית - ספר החינוך

שתהיה שנאת המסית קבועה בלבבנו. כלומר שלא נקל בנטירת הנקמה ממנו על כל הרעה אשר חשב לעשות.
ועל זה נאמר (דברים יג ט) ולא תשמע אליו. כלומר, אל תהי נשמע אליו להעביר מלבך נטירת נקמתך ממנו. וכן אמרו זכרונם לברכה בפירוש זה, מכלל שנאמר בישראל עזוב תעזב עמו. ותרגם אנקלוס משבק תשבק מה די בלבך עלוהי. יכול אתה עוזב לזה המסית גם כן? תלמוד לומר ולא תשמע אליו.

משורשי המצוה
כעניין שתי המצות הקודמות, שהכל להרחיק כל עניין עבודה זרה, לבלתי הכשל בה בשום עניין.

ודיניה
בסנהדרין (פ''ז) ושאר כל ענינה כמותן.

מצווה תס: מצוות לא תעשה, שלא לעזור השנאה מן המסית - ספר מצוות ה'

[לא תעשה רסט] מצוות לא תעשה, שלא לעזוב שנאה מהמסית.
שנאמר: "ולא תשמע אליו" דברים יג, ט.

מראי מקומות:
סנהדרין דפים כ"ט, ל"ג, מ"ג, ס"ז, פ"ה;
רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק ה' הלכה ד';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה י"ח;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין כ"ח;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן קט"ז.