המצווה הרל"ב ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

האזהרה שהוזהרנו מלהמנע מלתת צדקה ורווחה לעניים מאחינו אחרי שנדע דחק מצבם ושיש לנו יכולת לתמך בהם
והוא אומרו יתעלה:

"לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון" (שם, ז).

וזו אזהרה מלהתנהג במידת הקמצנות והציקנות עד שנמנע מלתת לראוי לו.

תעח. שלא יאמץ את לבבו על העני - ספר החינוך

שלא נמנע החסד והצדקה מאחינו בני ישראל, וכל שכן מן הקרובים בדעתינו חולשת ענינם ויש בנו יכולת לסעדם, ועל זה נאמר (דברים טו ז) לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון. כלומר, אל תשליט עליך מידת הכילות והנבלה, אבל הכן לבבך על כל פנים במידת הנדיבות והחמלה.
ואל תחשוב שיהיה לך בדבר חסרון ממונך, כי בגלל הדבר ההוא יברכך השם, ויפה לך ברכתו רגע קטן מכמה אוצרות של זהב וכסף.

משורשי מצות הצדקה
כתבתי בפרשת משפטים וקצת דיניה וענינה כמנהגי.

מצווה תעט: מצוות לא תעשה, שלא לאמץ לב מליתן צדקה - ספר מצוות ה'

[לא תעשה רפא] מצוות לא תעשה, שלא לאמץ לב ולא לקפוץ יד מעני ישראל.
שנאמר: "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון" דברים טו, ז.

מראי מקומות:
בבא בתרא דף ט'; כתובות דף נ, ס"א; שבת דף ק"ח;
רמב"ם הלכות מתנות עניים פרקים ז'-י';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה רל"ב;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין רפ"ט;
שו"ע יורה דעה סימן רמ"ז;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן רנ"ז.