מפתח ראשי
ספר החינוך
ספר המצוות לרמב"ם
ספר מצוות השם
חלק ראשון: מניין המצוות
חלק שני: שיטות בחלוקת המצוות
א. חלוקה למצוות עשה ולא תעשה
ב. חלוקת המצוות לפי חומרת המצוות והחייבים בהן
ג. חלוקת המצוות לפי נושאים ראשיים
ד. חלוקת המצוות לפי איברי הגוף
ה. חלוקת המצוות לפי שכיחות המצוות והחייבים בהן
חלק שלישי: אזהרות
טבלה משווה: ספר החינוך, ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות השם
אינדקס נושאים
חזרה לעמוד הראשי



המצווה הקצ"ו ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם

הציווי שנצטווינו להעניק לעבד עברי ולעזור לו בצאתו לחופשי, ולא יצא בידיים ריקות.
והוא אומרו יתעלה:
"העניק תעניק לו מצאנך ומגורנך ומיקבך אשר ברכך ה' אלהיך תיתן לו" (דברים טו, יד).
וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק א' מקידושין.

תפב. להעניק לו בצאתו לחופשי - ספר החינוך

לתת ממה שיש לנו לעבד עברי בזמן שיצא מתחת ידינו לחרות ולא נשלחנו בידים ריקניות, ועל זה נאמר (דברים טו יד) הענק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך ה’ אלהיך תתן לו.

משורשי המצוה
למען נקנה בנפשנו מידות מעלות יקרות וחמודות, ועם הנפש היקרה והמעלה נזכה לטוב, והאל הטוב חפץ להיטיב לעמו, והודנו והדרנו הוא שנרחם על מי שעבד אותנו ונתן לו משלנו בתורת חסד, מלבד מה שהתנינו עמו לתת לו בשכרו, ודבר מושכל הוא, אין צורך להאריך בו.

מדיני המצוה
מה שאמרו זכרונם לברכה שאחד העבד היוצא בסוף שש או ביובל או במיתת אדון, וכן אמה שיצאת באחד מכל אלו או בסימנין הרי אלו מעניקין להם, אבל היוצאין בגרעון כסף אין מעניקין להם, שנאמר וכי תשלחנו חפשי, וזה לא שלחו הוא, אלא שהעבד הוא שגרם בנתינת הכסף לצאת מתחת ידו.

וכן מה שדרשו זכרונם לברכה במה שהזכיר הכתוב צאן וגרן ויקב שבדברים שיש בהן ברכה מחמת עצמם הוא שחייב אדם להעניקם, אבל לא כספים ובגדים.
ומה שאמרו זכרונם לברכה שאין פוחתין לו משלושים סלע, ובין נתברך בעל הבית לרגלו או לא נתברך חייב להעניק לו, וענק העבד לעצמו, ואין בעל חובו גובה ממנו.
ויתר פרטיה, מבוארים בפרק ראשון מקדושין.

ונוהגת מצוה זו בזכרים ונקבות בזמן הבית
שאין דין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג, כמו שכתבתי במה שקדם (מצוה מב), ומכל מקום אף בזמן הזה, ישמע חכם ויוסף לקח, שאם שכר אחד מבני ישראל ועבדו זמן מרובה או אפילו מועט, שיעניק לו בצאתו מעמו מאשר ברכו השם.

מצווה תפג: מצוות עשה להעניק לעבד עברי בצאתו לחפשי - ספר מצוות ה'

(עשה ר) מצוות עשה להעניק עבד עברי.
שנאמר: "הענק תעניק לו מצאנך מגרנך ומיקבך" דברים טו, יד.

מראי מקומות:
קדושין דף י"ד;
רמב"ם הלכות עבדים פרק ג';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה קצ"ו;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין פ"ד.