המצווה הכ"ט ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

האזהרה שהוזהרנו שלא לחוש לנביא השקר או להמנע מלהרגו,
כיון שהוא מתנבא בשם ה', אלא לא נירא מעונש כלל כיון שנתברר לנו שקרו.
והוא אומרו יתעלה:

"לא תגור ממנו" (דברים יח, כב).

ולשון ספרי:

"לא תגור ממנו – אל תמנע עצמך מללמד עליו חובה".

וכבר ביארנו דיני מצווה זו בהקדמת חיבורנו לפירוש המשנה.

מצווה תקיט: מצוות לא תעשה, שלא לירא מהרוג נביא שקר - ספר מצוות ה'

[לא תעשה שח] מצוות לא תעשה, שלא לירא ולפחד מלהרוג נביא שקר.
שנאמר: "בזדון דברו הנביא לא תגורו ממנו" דברים יח, כב.

מראי מקומות:
סנהדרין דף ט"ז;
רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק ה' הלכה ט';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה כ"ט;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין ל"ה;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן י"ג.

תקיט. שלא נירא מהריגת נביא השקר - ספר החינוך

שלא נירא מלהרוג נביא השקר, ולא נפחד שיהיה לנו בזה שום עונש, ואפילו היה מתנבא בקיום המצות, אחר ששקר בפיו אין לנו עונש במיתתו, אבל היא עלינו מצוה, ועל זה נאמר (דברים יח כב) לא תגור ממנו.
ולשון ספרי "לא תגור ממנו", לא תמנע עצמך מללמד עליו חובה.

משורשי המצוה
מה שכתבתי בסמוך במתנבא בשקר.

דיני המצוה
קצרים, והם בסנהדרין (פרק הנחנקין).

ונוהגת מצוה זו, בזמן הבית
שישראל ביישובן, כי אז בידינו לדון דיני נפשות, ואמרו זכרונם לברכה (סנהדרין ב א) שאין דנין נביא השקר אלא בבית דין של שבעים ואחד.