המצווה הנ"ח ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם
האזהרה שהוזהרנו מלירוא את הכופרים בשעת המלחמה ומלערוץ מפניהם,
אלא חובה להתאמץ ולהתחזק ולעמוד בשורות הצבא.
וכל הנסוג ופונה לאחור – הרי זה עבר על לא תעשה.
והוא אומרו:
"לא תערוץ מפניהם" (שם ז, כא).
וכפל את הלאו ואמר:
"לא תיראום" (שם ג, כב).
וכפל את הצווי בעניין זה הרבה
כלומר: שלא לערוץ ושלא לפנות לאחור בשעת המלחמה, לפי שבמצב זה אפשר לקיים את דבר האמת.
וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ח מסוטה.
מצווה תקכה: מצוות לא תעשה, שלא לירא מפני עכו"ם במלחמה - ספר מצוות ה'
[לא תעשה שיב] מצוות לא תעשה, שלא לירא מהגוים במלחמה ולא לברוח.
שנאמר: "ואל תערצו מפניהם"
דברים כ, ג.
מראי מקומות:
מסכת סוטה פרק ח';
רמב"ם הלכות מלכים פרק ז' הלכה טו';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה נ"ח; וה
רמב"ם משיג שסובר שהוא הבטחה ולא אזהרה ע"ש;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין רל"א.
תקכה. שלא לערוץ ולפחד במלחמה - ספר החינוך
שנמנענו שלא לערוץ ולפחד מן האויבים בעת המלחמה, ושלא נברח מפניהם, אבל החובה עלינו, להתגבר כנגדם ולהתחזק ולעמוד בפניהם, ועל זה נאמר
(דברים ז כו) לא תערוץ מפניהם, ונכפלה המניעה במקום אחר, באמרו
(שם ג, כב) ''לא תיראום''.
שיש לכל אחד מישראל, לשום בשם יתברך מבטחו, ולא יירא על גופו במקום שיוכל לתת כבוד לשם ברוך הוא ולעמו.
כגון, מה שהזהירו זכרונם לברכה שלא יחשוב אדם בעת המלחמה, לא באשתו, ולא בבניו, ולא בממונו, אלא יפנה לבו מכל דבר למלחמה. ועוד יחשב, שכל דמי ישראל תלויין עליו, והרי הוא כאילו שופך דמי כולם אם יפחד וישוב אחור ימינו, וכעניין שכתוב
(שם כ ח) ולא ימס את לבב אחיו כלבבו. ומפורש בדברי קבלה, ארור עושה מלאכת ה’ רמיה, וארור מונע חרבו מדם. ואמרו זכרונם לברכה שכל הנלחם בכל לבבו וכונתו לקדש ה’, מובטח הוא שלא ימצא נזק, ויזכה לו ולבניו להיות להם בית נכון בישראל, ויזכה לחיי העולם הבא. וכעניין שכתוב כי עשה יעשה ה’ לאדני בית נאמן כי מלחמות ה’ אדני נלחם וגו'.
ויתר פרטי המצוה, בפרק שמיני מסוטה
[הלכות מלכים פ''ו].
והעובר על זה והתחיל לחשוב ולהרהר ולהבהיל עצמו במלחמה, עבר על לאו זה, ועונשו גדול מאוד, כמו שכתבנו.
