המצווה הל"ט ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

[לא תלבש אשה בגדי גבר]
האזהרה שהוזהרנו גם כן מללכת בדרכי הכופרים במה שהנשים לובשות בגדי הגברים ומתקשטות בתכשיטיהם.
והוא אומרו יתעלה:

"לא יהיה כלי גבר על אשה" (שם כב, ה).

וכל אשה המתקשטת בתכשיט מתכשיטי הגברים, שידוע באותו המקום שתכשיט זה מיוחד לגברים – לוקה.

מצווה תקמב: מצוות לא תעשה, שלא יהיה כלי גבר על אשה - ספר מצוות ה'

[לא תעשה שכא] מצוות לא תעשה, שלא יהיה כלי גבר על אשה.
שנאמר: "לא יהיה כלי גבר על אשה" דברים כא, ה.

מראי מקומות:
נזיר דף נ"ט; מכות דף כ';
רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק י"ב הלכה י';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה לט;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין נ"ט;
שו"ע יורה דעה סימן קפ"ב;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן ל"ג.

תקמב. שלא תלבש אשה עדי איש - ספר החינוך

שלא ילבשו הנשים מלבושי האנשים ולא יזדינו בזינם, ועל זה נאמר (דברים כב ה) לא יהיה כלי גבר על אשה. ותרגם אונקלוס לא יהא תקון זין דגבר על אתתא. ומן הדומה כי מפני כן פרש הכתוב בכלי זין, לפי שהם הכלים המיוחדים לגמרי לאנשים, שאין דרך אשה בעולם לצאת בכלי זין, אבל הוא הדין שאסור להם מדאורייתא לצאת במלבושים שדרך האנשים באותו המקום להשתמש בהם, כגון שתשים בראשה מצנפת או שאר כלים המיוחדים לאיש.

משורשי המצוה
להרחיק מאמתנו הקדושה דבר ערוה וכל עניין וכל צד שיהיה הכישלון באותו דבר מצוי מתוכו, וכעניין שאמרו זכרונם לברכה על דרך משל (סנהדרין קו א) שאלהינו שונא זימה, כלומר, שלאהבתנו הרחיקנו מן הזימה, שהוא דבר מכוער ביותר, ויקח לב האדם, ומדיחו מדרך טובה ומחשבה רצויה לדרך רעה ומחשבה של שטות. ואין ספק כי אם יהיו מלבושי האנשים והנשים שוים יתערבו אלו עם אלו תמיד, ומלאה הארץ זימה.
ועוד אמרו בטעם מצוה זו, שהיא להרחיק כל עניין עבודה זרה שדרכן של עובדי עבודה זרה היה בכך.
ואלו שני הטעמים מצאתים בספרי הרמב''ם זכרונו לברכה (בסהמ''צ לאוין מ, מו"נ ג,לז) אחר כתבי אותם.

דיני המצוה
קצרים, בפשט הכתוב הם נכללים [שם קפב].

ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן בנקבות
ואשה העוברת על זה, ולבשה המלבושים המיוחדים באנשים לבד באותו המקום שהיא בו, חייבת מלקות.