מפתח ראשי
ספר החינוך
ספר המצוות לרמב"ם
ספר מצוות השם
חלק ראשון: מניין המצוות
חלק שני: שיטות בחלוקת המצוות
א. חלוקה למצוות עשה ולא תעשה
ב. חלוקת המצוות לפי חומרת המצוות והחייבים בהן
ג. חלוקת המצוות לפי נושאים ראשיים
ד. חלוקת המצוות לפי איברי הגוף
ה. חלוקת המצוות לפי שכיחות המצוות והחייבים בהן
חלק שלישי: אזהרות
טבלה משווה: ספר החינוך, ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות השם
אינדקס נושאים
חזרה לעמוד הראשי



המצווה השי"א ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

[אזהרה שלא לגייס חתן במשך שנה]
האזהרה שהוזהרנו מלהוציא את החתן מביתו במשך שנה לשום עבודה מן העבודות,
לא למלחמה ולא לזולתה, אלא נפטרנו במשך כל השנה מחובות הגורמים להעדרו מביתו.
והוא אומרו יתעלה:
"ולא יעבר עליו לכל דבר" (דברים כד, ה).

ולשון גמרא סוטה:
",לא יצא בצבא' (שם)
יכול בצבא הוא בלא יצא, אבל יתקן כלי זין ויספק מים ומזון –
ת"ל: 'ולא יעבר עליו לכל דבר',
עליו הוא דאין אתה מעביר אבל אתה מעביר על אחרים,
וכי מאחר דנפקא לי מ'לא יעבר עליו לכל דבר', 'לא יצא בצבא' למה לי?
לעבור עליו בשני לאווין".

וכבר ביארנו בכלל התשיעי שלא כל מה שחייבים עליו בשני לאווין יהיה שתי מצוות.
ודע שגם החתן עצמו מוזהר מלצאת מביתו, כלומר: לנסוע – כל השנה,

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפ"ח מסוטה.

מצווה תקפא: מצוות עשה שלא יצא חתן למלחמה ולא לשום דבר שנה תמימה - ספר מצוות ה'

[לא תעשה שמח] מצוות לא תעשה, שלא יצא חתן למלחמה ולא לשום דבר שנה תמימה.
שנאמר: "לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר" דברים כד, ה.

מראי מקומות:
סוטה דף מ"ג, מ"ד;
רמב"ם הלכות מלכים פרק ז' הלכות ה'-יג';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה, שי"א;
רמב"ן חשב לא יצא בצבא וללא יעבור לשני לאוין;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין ר"ל; ה
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן חשב מצוות עשה מפסוק ושמח את אשתו lקיים מצוות עונה באשתו.

תקפא. שלא יצא החתן מביתו כל השנה אפילו לצרכי ציבור - ספר החינוך

שנמנע החתן מלצאת מביתו כל השנה, כלומר ללכת במסעות רחוקים. ונמנע גם כן שר הצבא מלהוציאו בעל כרחו, כלומר להוציאו ללכת למלחמה, או לעשות מהמלאכות הצריכות בשביל המלחמה, כגון לספק מים ומזון לאחיו, או לתקן עניני העיר לשמרה מהאויב, ועל זה נאמר (דברים כד ה) ולא יעבר עליו לכל דבר.

ואמרו במסכת סוטה (מד, א) לא יצא בצבא. יכול בצבא הוא דלא יצא, אבל יתקן כלי זין ויספק מים ומזון? תלמוד לומר ולא יעבר עליו לכל דבר. ודקדקו עוד, עליו הוא דאין אתה מעביר, אבל אתה מעביר על אחרים, כלומר לשבים מהמלחמה בשביל רכות הלב, או בשביל חנוך בית וכרם. ועוד אמרו שם, וכי מאחר דנפקא ליה מ'לא יעבר עליו', 'לא יצא בצבא' למה לי? לעבר עליו בשני לאוין.

וכבר כתבתי הצריך במצוה זו, לפי עניין הספר במצות עשה שלו שבסדר זה (מצוה תקפב), קחנו משם.