המצווה השנ"ז ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם

האזהרה שהוזהרו שאר בני אדם מלבוא על היבמה כשהיא תחת זיקת יבמה,
והוא אומרו:

"לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר" (שם כה, ה).

והעובר על לאו זה – לוקה, היא והוא.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו ביבמות.

מצווה תקצז: מצוות לא תעשה, שלא תנשא יבמה לשוק - ספר מצוות ה'

[לא תעשה שנט] מצוות לא תעשה, שלא תנשא אשת המת בלא בנים לזר.
שנאמר: "לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה" דברים כה, ה.

מראי מקומות:
יבמות דף י"ג, צ"ג;
רמב"ם הלכות יבום וחליצה פרק ב';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה, שנ"ז;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין פ"ג;
שו"ע אבן העזר סימן קנ"ט;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן קפ"ח.

תקצז. שלא תינשא היבמה לאחר עד שתחלוץ - ספר החינוך

שנמנע כל אדם מישראל מלבוא על היבמה בעודנה תחת זיקת היבם, ועל זה נאמר (דברים כה ה) לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבוא עליה.

משורשי מצות היבום
אכתוב מה שידעתי בו במצות עשה של יבום שבסדר זה (מצוה תקצח). וגם שם אכתוב קצת דיני המצוה ועניינה כמנהג ספר זה.
והעובר על זה ובא על היבמה, והיא תחת זיקת היבם - חייב מלקות. ועיקר אזהרה זו היא על האנשים, וגם היא בכלל האיסור שלא תבוא ותנשא לשום אדם, עד שתפטר מן היבם. ואפשר שאם עברה ונבעלה לרצונה, ועודה זקוקה ליבם, שגם היא בחיוב המלקות [א''ה סימן קעג].