המצווה הרע"ב ממצוות לא עשה - ספר המצוות לרמב"ם
האזהרה שהוזהרנו מלהחזיק משקלות ומידות חסרים אצלנו בבתינו
ואף על פי שלא נשתמש בהם במקח וממכר.
והוא אומרו יתעלה:
"לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה" (דברים כה, יג), וכן איפה ואיפה.
ולשון גמרא בבא בתרא:
"אסור לאדם שישהה מידה חסרה או יתרה בתוך ביתו ואפילו היא עביט של מימי רגלים".
ואל תחשוב שאמרו: "לא יהיה לך איפה ואיפה, ולא יהיה לך אבן ואבן" – שתי מצוות, לפי ששני הלאווין נאמרו להשלמת דיני המצווה, כדי לכלול שני מיני המדידה שהם המשקל והמידה, כאילו אמר: לא יהיו לך שתי מדות לא במשקל ולא במידה, כדרך שביארנו במצוות עשה.
ואמרו:
"לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן לא יהיה לך איפה ואיפה"
כמו אמרו:
"לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך" (שם כג, כ)
שהוא לאו אחד, שכלל בו מינים רבים שדן בכולם עניין אחד עצמו.
ואין המצוות מתרבות בכפל "ולא" אם העניין אחד, כמו שהקדמנו בכלל התשיעי. וכבר קדם לך דומה לזה במצווה המשלימה מאתים ממצוות לא תעשה,
והוא אומרו: "ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר".
מצווה תרב: מצוות לא תעשה, שלא להשהות מדה ומשקל חסר - ספר מצוות ה'
[לא תעשה שסא] מצוות לא תעשה, שלא להשהות ברשותו מדה או משקל חסר.
שנאמר: "לא יהיה בכיסך אבן וגו' איפה ואיפה"
דברים כה, יג-יד.
מראי מקומות:
בבא בתרא דף פ"ט;
רמב"ם הלכות גניבה פרק ז';
רמב"ם, ספר המצוות לא תעשה רע"ב;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין קכ"ב;
שו"ע חושן משפט סימן רל"א;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן רע"ה.
תרב. שלא להשהות משקלות ומדות חסרות - ספר החינוך
שנמנענו שלא להשהות את המשקלים והמאזנים החסרים בביתנו, ואף על פי שלא נשא ונתן במקחנו ובממכרנו בהן, פן יהיה לנו למוקש. ועל זה נאמר
(דברים כה יג) לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה. וכן לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה. וכן אמרו זכרונם לברכה בבבא בתרא
(פט, ב) אסור לאדם שישהא מידה חסרה או יתרה בתוך ביתו, ואפילו הוא עביט של מימי רגלים.
וכתב
הרמב''ם זכרונו לברכה,
(בספר המצוות ל''ת רעב)
ואל תחשב שיהיו שתי מצות אחר שהן שני לאוין, אמנם באו להשלים דיני המצוה עד שיכללו שני מיני השעור, והם המשקל והמידה, כאלו הוא אומר לא יהיה לך שני שעורין לא במידה ולא במשקל, כמו לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אוכל נשך כל דבר אשר ישך, שהכל לאו אחד. כי לא בהכפל הלשונות תרבינה המצות כשיהיה העניין אחד, וכן לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר (שמות יג ז). שהן לאו אחד, לפי שהעניין אחד אלא שנאמרו לבאור תשלום העניין.
וקצת דיניה כמנהגי בספר הזה כתבתי בסדר קדשים תהיו
(מצוה רנט) במצות צדוק המאזנים
(מצוה רנח) והאזהרה שלא לשקר בהם, ומשם תראה מה שצריך לך בזו.
והעובר עליה ושוהה משקל חסר או מאזנים חסרות בתוך ביתו, ואפילו לא ישקול בהם לעולם עבר על לאו זה, ואין בו מלקות, לפי שאין בו מעשה. ועוד, שאפילו עבר ושקל בהם - לתשלומין ניתן.
וכבר נודע שאין לוקין אלאו שניתן לתשלומין.
