מפתח ראשי
ספר החינוך
ספר המצוות לרמב"ם
ספר מצוות השם
חלק ראשון: מניין המצוות
חלק שני: שיטות בחלוקת המצוות
א. חלוקה למצוות עשה ולא תעשה
ב. חלוקת המצוות לפי חומרת המצוות והחייבים בהן
ג. חלוקת המצוות לפי נושאים ראשיים
ד. חלוקת המצוות לפי איברי הגוף
ה. חלוקת המצוות לפי שכיחות המצוות והחייבים בהן
חלק שלישי: אזהרות
טבלה משווה: ספר החינוך, ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות השם
אינדקס נושאים
חזרה לעמוד הראשי



סא. מצות בית דין לדון בדין מפתה - ספר החינוך

לדון בדין מפתה, כלומר מי שפיתה בתולה, שנדון אותו כמשפטו הכתוב עליו בפרשה, שנאמר (שמות כב טו) וכי יפתה איש בתולה וגו'. ועניין הפיתוי הוא, שאומר לה דברים של שקר או של אמת עד שתתרצה אליו. (עי' רמב’’ן עה''ת שם)

שורש הדין ידוע
ואל תתמה כאן בהיות כל כבודה בת מלך פנימה (תהלים מה יד) נמכרת לבועל בחמשים כסף, בין עשירה, בין עניה, שאין הקנס רק דמי הנאת השכיבה בלבד, אבל מצד אחר חייב השוכב אותה לתת בושת ופגם לפי יחוסה וחשיבותה, וכל מצות ה’ יתברך אמונה.

דיני המצוה
כתב הרמב''ם זכרונו לברכה, כל שבעיר, בחזקת פיתוי עד שיעידו עדים שהוא אונס, וכל שבשדה בחזקת אונס. ואמרו זכרונם לברכה (כתובות לט, א) שנשואי מפתה תלויים ברצון האב והבת והמפתה. ואם כנסה, אין שם קנס.
ודין כהן גדול שפיתה או אנס,
ודין קנס בנבעלה כדרכה.
וזמן הקנס אינו אלא משלוש שנים עד שתבגר, ומה שכתב 'לאביה' - דוקא לאביה, אבל אין לה אב, אין דין קנס עליה, דפיתוי מדעתה הוא, מה שאין כן באונס, וכמו שנכתוב במקומו בעזרת השם. והנשים שאין להן קנס ועשר הן.
ויתר פרטיה, מבוארים בפרק שלישי ורביעי מכתובות (ה' נערה בתולה א)

ונוהגת בכל מקום שיש בית דין סמוכין
שאין דנין דיני קנסות אלא בסמוכין. והעובר עליה ולא עשה דין זה, ביטל עשה.

מצווה סא: מצוות עשה לדון דין מפתה בתולה - ספר מצוות ה'

(עשה ל) מצוות עשה על הבית דין לדון דין מפתה בתולה כמו.
שנאמר: "כי יפתה איש בתולה וגו'" שמות כב, טו.

מראי מקומות:
כתובות פרק ג', ופרק ד';
רמב"ם הלכות נערה בתולה פרק א';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה ר"כ;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין נ"ג;
שו"ע אבן העזר סימן קע"ז.

המצווה הר"כ ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם

הציווי שנצטווינו בדין המפתה.
והוא אומרו יתעלה:
"וכי יפתה איש בתולה" (שמות כב, טו).

וכבר נתבארו כל דיני מצווה זו בפרק ג' ופרק ד' מכתובות.