מפתח ראשי
ספר החינוך
ספר המצוות לרמב"ם
ספר מצוות השם
חלק ראשון: מניין המצוות
חלק שני: שיטות בחלוקת המצוות
א. חלוקה למצוות עשה ולא תעשה
ב. חלוקת המצוות לפי חומרת המצוות והחייבים בהן
ג. חלוקת המצוות לפי נושאים ראשיים
ד. חלוקת המצוות לפי איברי הגוף
ה. חלוקת המצוות לפי שכיחות המצוות והחייבים בהן
חלק שלישי: אזהרות
טבלה משווה: ספר החינוך, ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות השם
אינדקס נושאים
חזרה לעמוד הראשי



מצווה פ: מצוות עשה לפרוק משא מהנכשל בדרך - ספר מצוות ה'

(עשה לג) מצוות עשה לפרוק מבהמת חברו הרובצת תחת משאו.
שנאמר: "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וגו' עזב תעזב עמו" שמות כג, ה.

מראי מקומות:
בבא מציעא דפים לב-לג;
רמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק יג';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה ר"ב;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין פ';
שו"ע חושן משפט סימן רע"ב;
רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן סימן נ"ד.

פ. מצות פרוק משא - ספר החינוך

להסיר המשא מעל הבהמה שיגעה במשאה בדרך, שנאמר (שמות כג ה) כי תראה חמור שנאך וגו'.
השונא זה, פירושו ישראל. ואף על פי שכתוב (ויקרא יט יז) לא תשנא את אחיך בלבבך, דהינו ישראל, אמרו חכמים (פסחים קיג ב) שעניין זה הוא כגון שראהו עובר עבירה ביחיד, והתרה בו ולא חזר, שזה מותר לשנאתו.
ומה שאמר 'חמור', לאו דוקא חמור, אלא כל בהמה, אלא שדבר הכתוב בהווה, שהחמורים למשא. וכתיב (שמות כג ה) עזב תעזב עמו, כלומר עזרהו, מלשון (נחמיה ג ח) ויעזבו ירושלים. שהוא מלשון חזק.

משורשי המצוה
ללמד נפשנו במידת החמלה שהיא מידה משובחת, ואין צריך לומר שחובה עלינו לחמול על האיש המצטער בגופו, אלא אפילו (על) המצטער באבדת ממונו, מצוה עלינו לחמול עליו ולהצילו.

דיני המצוה
כגון אם הבהמה של גוי ומשאוי של ישראל או בהפך,
ודין הפוגע באוהבו ישראל ובשונאו, שמצוה בשונא לכוף היצר, ואפילו אוהב לפרוק ושונא לטעון. ושונא זה אינו כשונא שזכרנו מחמת עבירה, אלא שאין לבו שלם עמו.

ופירוש 'כי תראה' - מאימתי הוא החיוב, ושיערו חכמים שהוא אחד משבעה ומחצה במיל, וזהו ריס. אבל רחוק מזה השיעור, אין חייב להטות הדרך אליו. והעושה לפנים מן השורה, תבוא עליו ברכה.
ודין (שם ל ב) זקן או נכבד ואינה לפי כבודו, שהכל נדון לפי מה שיהא עושה בשלו,
ודין (שם לב א) פריקה בחינם וטעינה בשכר, ושמדדה (שם לג א) עמו עד פרסה, ונוטל שכר על הלוויה, כמו שמבואר הכל בפרק שני ממציעא [ח''ה סי' פד].

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ובנקבות
והעובר עליה, ביטל עשה, ומראה בעצמו מידת האכזריות שהוא מידה מכוערת. וכל (שבת ק נא ב) שאינו מרחם, אין מרחמין עליו מן השמים, שאין ראוי גופו לקבלת הרחמנות.

המצווה הר"ב ממצוות עשה - ספר המצוות לרמב"ם

הציווי שנצטווינו לפרוק את המשא מעל הבהמה שכשלה במשאה בשדה.
והוא אומרו יתעלה:
"כי תראה חמור שונאך רבץ וגו' עזוב תעזוב עמו" (שמות כג, ה),
ולשון המכילתא:
"עזוב תעזוב - פריקה".
ושם אמרו:
"עזוב תעזוב - נמצאנו למדין שהוא עובר על עשה ועל לא תעשה".
כלומר: שאנו נצטווינו לפרוק מעליה והוזהרנו מלהניחה רובצת תחת משאה, כמו שיתבאר במצוות לא תעשה; הניחה רובצת תחת משאה, עובר על עשה ולא תעשה.
הנה נתבאר לך, שזה שנאמר "עזוב תעזוב" מצוות עשה.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ב' מ[בבא] מציעא.