[י, ד]
כתים -
שם והוא בן יון, על כן אמרתי בפירוש ספר דניאל, כי מלכות יון ורומי אחת היא.

[י, ח]
נמרוד -
אל תבקש טעם לכל השמות אם לא נכתב.

והוא החל -
להראות גבורות בני אדם על החיות, כי היה גיבור ציד:

[י, ט]
וטעם לפני ה' -
שהיה בונה מזבחות ומעלה אותם החיות עולה לשם, וזו דרך הפשט.
והדרש דרך אחרת.

על כן יאמר -
משל היה גם בימי משה.

[י, יא]
וטעם מן הארץ –
ההוא יצא אשור, הוא בן יפת וזה היה אחר הפלגה, והמלך אשר מלך על בבל בתחילה היה נמרוד.
ובעל סדר עולם פירש:

כי בימיו נפלגה הארץ, שהוא היה מלך על השבעים.

[י, יב]
היא העיר הגדולה -
הקרוב אלי, שהוא דבק עם ויבן את נינוה ולהיותו דבק עם רסן, או עם כלח איננו רחוק.

[י, יג]
ומצרים ילד את לודים -
על דעתי, שאלה שמות מדינות בכל מדינה משפחה, על כן הם כולם לשון רבים, גם פתרוסים לעד והראיה הגמורה אשר יצאו משם ושם רמז למקום.
גם כפתורים ילדם מצרים, ובעבור שהבן מאון האב ומכוחו בצלמו בדמותו, יאמר לו ילד.

[י, יט]
באכה גררה -
אל גרר.

[י, כ]
אלה בני חם ללשונותם -
וכן אמר על בני יפת ועל בני שם:

[י, כא]
וטעם אבי כל בני עבר –
להודיע אבי העברים, כי אין למעלה ממנו והשם אלהינו.
וכן כתוב: כה אמר ה' אלוהי העברים.
וכנען אבי חם - שאין למטה ממנו, ואין ראוי להתערב קדש בחול.

וטעם אחי יפת הגדול –
שהיה יפת טוב והכתוב הקדים להזכיר שם שהוא קטן קודם יפת שהוא הגדול, בעבור כבודו. והעד שאמר הכתוב כי נח היה בן חמש מאות שנה כשהחל להוליד, ואין בזה מקום לטעון, כי אין פחות מת"ק שנה ובשנת ת"ר שנה בא המבול, ובצאת נח מהמבול היה שם בן מאה שנה ושנה אחת, והכתוב אמר שנתיים אחר המבול.

ויש מפרשים:
כי אחי יפת הגדול ממנו, הוא שם. על כן הזכירו הכתוב בתחילה.
ואמר: כי כאשר נולד שם לא נכנסו משנת ת"ק לנח, כי אם ימים מועטים, כי יום אחד בשנה חשוב שנה, ונח נולד באייר, ושם בסיון, וכשבא המבול היו לנח תקצ"ט שנה וימים, והנה אין לשם צ"ט שנה שלימות לשנת המבול, ויהיה שם כשנולד ארפכשד בן מאה שנה וחדשים.
ופירוש שנתיים שנכנסה השנה השנית מחשבון ראשית המבול.

גם יש אומרים:
כי אחר חמישה חדשים מיום המבול שחסרו המים, הרתה אשת שם. והנה היה שם בן מאת שנה ושחשבון הזה ימצא בספר מלכים בעשרה מקומות.