[יג, א]
ודקדוק ויעל. פירשתיו בספר היסוד.

[יג, ב]
ואברם כבד מאד -
שיש לו כבודה רבה ומי שיש לו כן, תנועתו כבדה, הלא תראה כי כבוד מגזרת כובד אבן, וקלון מגזרת קל ברגליו, והוא היה בעל מקנה רב גם כסף וזהב הרבה היה לו.

[יג, ג]
למסעיו -
שנסע מסעים רבים, כאשר שב מפאת דרום אל בית אל, שהיא בצפון ובא אל מקום המזבח להודות לשם, שבא בשלום.

[יג, ה]
ואהלים -
לפי דעתי שלשון יחיד על משקל קדש. והוא הנמצא. והרבים כי באהלים, כמו: בקדשים לא יאכל.
ואהלים בחולם בין האל"ף והוי"ו לשון יחיד, כמו גורל ואם לא נמצא.

[יג, ו]
יחדיו -
לשון שנים ורבים, ויענו כל העם יחדו והיא מלה זרה ואין פירושו כמו יחד, רק כמו יחיד:

[יג, ז]
וטעם והכנעני והפריזי – כרעיו.
ויתכן היות הפריזי מבני כנען והוא אחד מהנזכרים ויש לו שני שמות, כאשר מצאנו שני שמות לבן שמואל. וגם לאבי אביו.

[יג, ט]
ואימינה -
מגזרת ימין.
ונראה אל"ף שמאל ולא ידענו אם הוא שורש, כי נעדר ממלת הימיני השמילי.

[יג, י]
ככר הירדן -
מקום צמחים.
והכ"ף כפול או נעדר, מכר נרחב.
וכן: בת עין, מן בבת עינו.

משקה -
זכר אחר נקבה.
וכן: תאכלהו אש לא נפח.

לפני שחת ה' -
קודם שישחית והוא שם הפועל מהבנין הכבד הדגוש.

[יג, יא]
ויסע לוט מקדם -
כי סדום מערב בית אל.

[יג, יב]
ויאהל -
נטה אהליו.

[יג, יג]
רעים -
לבני אדם.
ויחזקאל פירש זה, ויד עני ואביון לא החזיקה:

[יג, טו]
לך אתננה –
בדבור.
וכן: ונתן אותם על ראש השעיר.

[יג, יח]
ופה פירש כי אלוני ממרא, בחברון היא.