[כא, ב]
למועד אשר דבר אתו -
המלאך ששאל איה שרה אשתך גם שב אליו, כי כן אמר לו. ולא הוסיף השם על שם יצחק ולא החליפו, כי הוא ציווה לקראו כן.

[כא, ט]
מצחק -
כי כן מנהג כל נער, ותקנא בו בעבור היותו גדול מבנה.

[כא, יא]
אודת -
כמו דבר.

[כא יד]
וחמת מים -
כלי.
ויתכן להיותו מעור או מעץ וכמוהו מספח חמתך.
ורבים יתמהו מאברהם, איך גרש בנו גם שלח בן עם אמו ריקם ואיה נדבת לבו, והתימה מאלה שיתמהו, כי אברהם עשה ככל אשר צוהו ה'. ואלו היה נותן ממון להגר שלא ברצון שרה, לא שמר מצוות השם?!
והנה באחרונה אחרי מות שרה, נתן מתנות לבני ישמעאל.

לחם וחמת מים -
נתן אל הגר ושם על שכמה ואמר לה קחי אתך בנך וישלחה.
ויתכן שנתן לה כסף וזהב ולא פירוש הכתוב. ונתן לחם ומים מה שיספיק לה עד באר שבע, כי בגרר היה אברהם. והנה היא הלכה ולא ידעה הדרך ותתע והנה בנה חלה מחסרון המים, ואחר שלקחתו בחיקה וראתה שנפשו יוצא בצמא השליכתו.

[כא, טו]
תחת אחד השיחים -
האילנים:

[כא, טז]
כמטחוי קשת -
בדד ישב, וטעמו ידוע, כהשלחת החץ.

[כא, כ]
רבה קשת -
כמהו השמיעו אל בבל רבים, ואם הם שני שרשים כמו שרר ושרה. גם רבה ורבב מגזרת רבה.

קשת -
שם התאר, כמו גנב.

הגם הלום –
ששם נראה לה המלאך בתחילה בפעם הראשונה:

[כא, כג]

ם תשקר לי -
מהבנין הקל ואין לו אח.

נכדי -
בן בני:

[כא, כט]
מה הנה -
לשון נקבות.

לבדנה -
עם ה"א והיא לבדה:

[כא, ל]

לעדה -
כמו: לעדות.
ודע כי מלת שבועה עקרה שבועה ובמלת או השבע שבועה אפרשנה.

[כא, לג]
אשל -
אילן, גם ויטע לאות: