[כו, ה]
וישמור משמרתי -
שם כלל, כל מה שהוא חייב לשמור ממצוות וחוקים ותורות.
ויתכן המצוות לך לך גם קח נא את בנך.
והחוקים - הם חוקות השם שילך האדם אחרי מעשיו כאשר אפרש בפרשה שעטנז.
ואלה החוקות נטועות בלב. והתורה שמל עצמו ובניו ועבדיו. ובפסוק התורה והמצוה אבארם היטב:

[כו, ו]
וישב יצחק בגרר -
עשה כאשר צוהו השם.

[כו, ז]
לאשתו -
בעבור אשתו, כמו: פן יאמרו לי.

כי ירא -
פועל עבר.
וכן: ויהי כי זקן יצחק. ותחסר מלת כי אמר פן יהרגני.
וכן: כי הפרני אלהים.

[כו, יב]
מאה שערים -
בדברי קדמונינו ז"ל:
שיעור כי מצא מאה משיעור הזרע. והוא מגזירת: כי כמו שער בנפשו:

[כו, יג]
וגדל -
פועל עבר.

[כו, יד]
ועבדה-
עבדים ושפחות שיעבדוהו והוא תואר השם, או שם כמו סגולה.

[כו, טו]
בא סמיכות בארות על שני דרכים:

[כו, יט]
מים חיים -
שהם נובעים תמיד.

[כו, כ]
עשק -
ידוע בדברי קדמונינו, רק במקרא אין לו רע

[כו, כה]
ויכרו -
חפרו.
וכן: אשר כריתי לי.
וכן: כי יכרה.
כורה שחת:

[כו, כח]
בינותינו -
ריבוי אחר ריבוי.

[כו, לג]
באר שבע -
נקרא כן, על שני דברים.
או היא עיר אחרת.

[כו, לד]
יהודית -
שם ולא הוליד ממנה.

ובשמת -
היא עדה ויש לה ב' שמות ובמקרא נמצאין למאות כן.

[כג, לה]
מרת רוח -
כל אחת מהן.

ויש אומרים:
מלשון סורר ומורה ועל דעתי שהוא מגזרת מרה כלענה, כטעם מרירות נפש.
וכן כתוב: כי רעות בנות כנען ונכתבה זו הפרשה שישמרו בני ישראל מבנות כנען.