[לא, א]
דברי בני לבן -
בנים זכרים היו לו.
וכן הוא אומר: ויתן ביד בניו.

[לא, ה]
את פני אביכן -
ראיתי בפניו שאיננו עמי כתמול שלשום.
או ישוב איננו אל פני. כמו פני ה' חלקם:

[לא, ז]
התל בי -
מלה זרה, בעבור היות התי"ו רפה, כי עיקרו להדגש כמו: ויהתל בהם אליהו, דרך לעג.
עשרת מונים. מלשון מנה את העם והטעם עשרה במספר. או הזכיר עשרה בעבור היותו סך חשבון:

[לא, ח]
וזה שאמר: עקדים יהיה שכרך.
ידוע שהחליף משכרתו לקחת עקדים לבדם, וכן פעם אחרת נקדים:

[לא, ט]
ויצל אלהים -
כטעם: וינצלו את מצרים ושניהם מגזרת: הצילני נא ואם היא מעט רחוק.
וזה שאמר יעקב לנשיו גם הוא אמת שראה זה בחלום, כי השם יעזרהו לחזק הצאן ולהוליד גם בלא מקלות.

[לא, יג]
אנכי האל בית אל -
טעמו האל אל בית אל, וכן ועץ הדעת דעת טוב ורע.

[לא, טו]
כי מכרנו. -
כאילו מכרנו שלא עשה כמשפט האבות עם הבנות רק אמר: שמור צאני וקח בנותי במשכרתך:

[לא, יח]
רכש -
מגזרת רכוש.

[לא, יט]
ולבן הלך לגזז את צאנו -
שהיה ביד בניו רחוק שלושה ימים, כאשר הוא כתוב על כן: ויגד ללבן ביום השלישי.

התרפים -
יש אומרים:
שהוא כלי נחושת העשוי לדעת חלקי השעות.

ואחרים אמרו:
כי יש כח בחכמי המזלות לעשות צורה בשעות ידועות תדבר הצורה, והעד שלהם, כי התרפים דברו און. ופירוש הפסוק איננו כן.

והקרוב אלי שהתרפים הם על צורת בני אדם והיא עשויה לקבל כח עליונים ולא אוכל לפרש. והעד שהתרפים כן. התרפים ששמה מיכל בת שאול במטה עד שחשבו שומרי הבית שהם דוד. והפסוק שאמר: אין אפוד ותרפים, יש לו שני פירושים:
האחד שאמר: אין מלך ואין שר בישראל, כי השם לא בחר מלך רק ממשפחת דוד, על כן אמר בפסוק השני: ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם ואין זבח ומצבה לע"ז.
ואין אפוד שהיו עובדי הבעל עושים כדמות אפוד משה, על כן אמר: אפוד ולא אמר האפוד, כמו: הגישה האפוד.
ואפוד ירד בידו, איננו אפוד שעשה משה ובמקומו אפרשנו בראיות גמורות, אם גומר השם עלי.

והפירוש השני: שלא יעבדו השם ולא ע"ז. והנה התרפים קראם לבן אלהיו.

ויש אומרים:
שרחל גנבתם לבטל עבודת כוכבים מאביה ואילו היה כן, למה הוליכה אותם עמה ולא טמנתם בדרך?!
והקרוב שהיה לבן אביה יודע מזלות ופחדה שאביה יסתכל במזלות לדעת אי זה דרך ברחו.

[לא, כ]
את לב -
לא גנב יעקב כי אם דעתו, כי עיקר הדעת בלב.

[לא, כד]
ויבא אלוהים אל לבן הארמי -
קודם וידבק אותו ופירש וכבר בא אלוהים וכבר הראיתיך רבים כמוהו. ובא השם לכבוד יעקב.

מטוב ועד רע -
שתחשוב אתה שהוא טוב לו, לא תדבר לו להשיבו.

[לא, כה]
ולבן תקע את אחיו -
עם אחיו.

אהל יעקב -
מושך עצמו ואחר עמו.
וכן הוא: ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אהלו עם אחיו בהר הגלעד:

[לא, כח]
הסכלת עשו -
שם הפועל והוא סמוך ויחסר זה או כן.

[לא, כט]
יש לאל -
כח, כמו: כגבור אין איל.

[לא, ל]
נכסוף -
שם הפועל מבנין נפעל, כמו: אם נלחום נלחם בם.

ומלת נכספת. כמו: התאוית.
וכן: יכסוף לטרוף:

[לא, לב]
לא יחיה -
רק אהרגנו.

ויש אומרים:
שהיה דרך תפילה, על כן מתה רחל בדרך. אם כן יודיענו, מי התפלל על אשת פנחס.

[לא, לג]
ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהות -
שאהל אחד היה לשתיהן,. או באהל כל אחת מהן. ואחר כן שב פעם שנית אל אהל לאה, והעד: ויצא מאהל לאה.
גם זה נכון, שהיה אהל ליעקב בין אהל לאה ובין אהל רחל.

והקרוב אלי: שהכתוב אחז דרך קצרה ואיחר להזכיר אהל רחל.
וכן היה בא באהל יעקב ואח"כ באהל לאה ואח"כ באהל רחל ואחר כך באהל שתי האמהות. והטעם, שבקש באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהות ולא מצא כי לא היה שם כלום ובעת צאתו מאהל לאה ובא באהל רחל שהיו התרפים שם, כבר לקחתם רחל ושמם בכר הגמל.

[לא, לד]
ויש מפרשים:
בכר -
כדמות מרדעת.
והנכון בעיני, שכר הגמל כמו: שלחו כר מושל ארץ.
וכן בכרכרות ומנהג הכר או הרוכב עליו יקרא הכרי.
והנה רחל לקחה התרפים ושמה אותם במקום ששם כר הגמל.

ותשב עליהם -
ולא הייתה באהל.

[לא, לו]
כי דלקת -
רדפת.
וכן: ידלוק עני:

[לא, לט]
אנכי אחטנה -
אם הייתה טרפה החטא היה עלי ופרעתי כמוה.

גנבתי יום -
היו"ד נוסף כיו"ד מלאתי.
וכן הוא גנובת יום או לילה מידי תבקשני:

[לא, מב]
ופחד יצחק -
יראת יצחק את השם היא הועילתני, כי זכות האב תועיל לבן.

מ"ם ריקם –
נוסף והוא שם. ימצא עם יחיד זכר ונקבה ועם רבים.
וכן מ"ם אמנם, גם חנם:

[לא, מג]
ולבנותי מה אעשה -
הוסיף לבאר וכן הוא: ולבנותי אלה, מה אוכל לעשות להם.

[לא, מה]
מצבה -
שהציב אותה.

[לא, מו]
גל -
שיגולו שם אבנים עד שהתחברו גם קראה מצפה.:

[לא, מט]
וטעם יצף ה' -
כמו: ה' יראה.
וכן: צופה נתתיך.

כי נסתר -
אנחנו שיהיה כל אחד ממנו רחוק מחברו ולא יראנו, השם רואהו.

וטעם אשר אמר –
שב אל לבן.

ויעקב קרא מצפה, בעבור שאמר לו: יצף ה'.

[לא, נ]
אם תענה את בנותי -
אמר הגאון פירושו:

אם לא תשכב עם נשיך

וזאת לשון נכריה לא נשמע כמוהו בכל המקרא, ואם היה כמשמעו מה יזיק.
והטעם שאל יעשה להם רע ויכריחם על דבר שאין חפיצות בו.
ותרגום גלעד - יגר שהדותא.

[לא, נא]
אשר יריתי -
הוא ואחיו שירו אבנים מגזרת ירה בים. וירים אל מקום אחד.

[לא, נב]
לא אעבור -
ברית זה הגל, כמו: עברו חק.

וטעם לרע.-
לעשות רע.

ויש אומרים:
לא תעבור אלי אתה להרע לי, גם אני כן.

[לא, נג]
כל אחד אמר: ישפוט בינינו אלהי אבותינו.
ויעקב אמר על אלהי אברהם ולבן אמר על אלהי נחור אבי אביו, שהיה עובד עבודת כוכבים. וכן העיד יהושע.

וישבע יעקב בפחד אביו -
במי שהיה אביו מפחד ממנו.

ויש אומר:
זה הפחד רמז ליום העקידה ואיננו רחוק.