[לב, א]
לבניו -
הם בני בנותיו:

[לב, ב]
ויפגעו בו מלאכי אלהים -
לעזרו בדרך והוא לבדו ראה מחנה המלאכים סביב מחנהו.

על כן קרא שם המקום מחנים -
על שם שנים:
אחד שלו,
ואחד של מלאכים.

חסלת פרשת ויצא




[לב, ד]
וישלח -
הנה ידענו כי ארץ אדום בין חרן ובין ארץ ישראל וזאת תשובה על הגאון שאמר: כי סיני ושעיר ופארן סמוכים הם. ואלה המלאכים הם העבדיו.

[לב, ה]
כה תאמרון לאדוני -
אמר כן להם עד שיתברר אצלם שהוא אדניו וידברו עמו בדרך מוסר העבד.

ואחר עד עתה -
האל"ף סימן המדבר והנוח הנעלם שהוא אחריו תחת אל"ף השרש.
וכן: אני אהבי אהב, כי כבד על הלשון להוציא שני אלפי"ן והוא מהבנין הקל.

[לב, ו]
שור וחמור -
שם המין.

ואשלחה להגיד -
כי רצוני לעשות כל אשר יצוה וזה טעם למצא חן.

[לב, ז]
וגם הולך לקראתך -
שהוגד לו שאתה בא.

[לב, ח]
ויצר לו -
זה הדבר מהבנין הכבד כמו: והצר לך.

ויחץ -
נפתח היו"ד בעבור אות הגרון הבא אחריו, כמו: ויעל משה.

[לב, ט]
מחנה -
זכר ונקבה. כבית ומקום.

והיה המחנה הנשאר לפליטה-
אולי יהיה שיברחו, או תשוך חמת אחיו בהכותו המחנה האחת, או יבא להם רווח והצלה מהשם וכמוהו: אם תחזק ארם ממני והיית לי לישועה.
ומה שאמר רבנו שלמה שיהיה לפליטה, בעל כורחו הוא דרך דרש.
ואם השם אמר לו: והיה זרעך כעפר הארץ לא ידע אם על אלה או על אחרים. כי הנה יוסף כאשר נמכר היה יעקב חי והוא לא ידע, כי אין הנביא יודע הנסתרות, אם לא יגלה לו השם.
ואלישע אמר וה' העלים ממני, גם זאת תשובה לשואלים איך פחד יעקב והשם הבטיחו.
והוא אומרו: ואהיה עמך.
גם זה פירש: ואיטיבה עמך, שיתכן שימלט הוא לבדו.

ועוד ידענו כי כל עון קטן וגדול כנגד העושה על כן העון הקל לגדול יקרא גדול ויעקב פחד שמא חטא או שגג במחשבתו, ובעבור זה לא יהיה השם עמו.
ואל תתמה כי הנה משה שאין למעלה ממנו והוא שלחו להוציא את ישראל ממצרים, בעבור שגגתו שלח מלאך להמיתו.

[לב, יא]
קטנתי -
כמו גם יכלתי.
והטעם פחות אני וקטן עד שתעשה עמי כל החסדים. וכבר פירשתי חסד ואמת.

[לב, יב]
והכני -
משרת עצמו ואחר עמו, כמו: ושני שרי גדודים.
וכן הוא: והכני - והכה אם על בנים.

[לב, טו]
עזים מאתים -
בצאן שם הנקבות עשר לזכר. ולפרים ד' ולעיירים שנים. כי ידע תולדתם.

[לב, יז]
ורוח תשימו -
הפרש.
וקרוב ממנו: כי הייתה הרוחה, הפרשה בין מכה למכה, כמו ורוח לשאול.

[לב, יח]
ושאלך לאמר -
כמו: כי אהבך.

[לב, כ]
גם את כל ההולכים -
כי חמש היו שם.

במוצאכם -
נפתח הצד"י בעבור אות הגרון ואין כמוהו.

[לב, כא]
כי אמר -
יעקב בלבו, אלה דברי משה.

ופירוש: אכפרה פניו –
אכסה ואסתיר. ופניו כעסו.
וכן: ופניה לא היו לה.

[לב, כג]
ויעבר את מעבר יבק -
הוא עבר בתחילה ואחר כך לקח נשיו ובניו והעבירם.
והנה פירוש: ויעבר - כבר עבר ושב באחרונה לבקש אם נשאר כלום.

[לב, כה]
ויאבק -
מגזרת אבק, עד שעלה אבק ביניהם.

עד עלות השחר -
עד סור שחרות הלילה.

ויש אומרים:
כי שחר דמות אור והוא הנראה בעבים טרם זרוח השמש.
וכן: אשר אין לו שחר.

[לב, כו]
כי לא יכול לו -
המלאך.

ויגע בכף ירכו -
של יעקב.

ותקע -
כמו: פן תקע נפשי ממך, סרה כף הירך ממקומה.

[לב, לג]
בגיד הנשה -
ידוע כאשר העתיקו קדמונינו ז"ל ואין בו ספק כי אם לחסרי הדעת. ותולדות שמפרשים שהוא האבר ויפרשו הנשה, מגזרת נשים. לדעת זה המלאך שנראה ליעקב שהוא גוף יתבאר לך אם השם יפקח את לבבך בפרשת כי שמי בקרבו: