[לג, ב]
ושם רחל ויוסף באחרונה -
אולי ימלטו בעבור אהבתו אותם.

[לג, ד]
הדרש על נקודות וישקהו, טוב הוא לעתיקי משדים, כי על דרך הפשט לא חשב עשו לעשות רע לאחיו, והעד: ויבכו כאשר עשה יוסף עם אחיו.

[לג, ה]
מי אלה לך -
מי אלה עמך, או מי אלה שלך הם.

חנן -
כמו נתן, וכמוהו: חנונו אותם, גם חנן כמו הם:.

[לג, ח]
מי לך -
מי לעולם ימצא על אדם.
ופירושו: מי הוא זה ששגרת לו כל המנחה הזה, או מי במחשבתך.

[לג, י]
אל נא -
אל יאמר אדוני כן -
וכבר הודעתיך דקדוק הנגיד.

כראות פני אלהים -
מלאך.

ורבי המפרשים אומרים:
כי בא המלאך ליעקב לחזק את לבו שלא יירא מאחיו, כי הנה המלאך לא יכול לו, אף כי בן אדם.

ואין מלת שרית עם אלוהים כמו וישר אבימלך על ישראל, כי אין עם כמו על.
רק פירושו: שר תחשב עם המלאכים ועם אנשי שרים.:

ושואלים ישאלו:
מה טעם ויזרח לו השמש והלא ברגע אחד זורחת בכל העולם?!
ושאלתם תהו, כי עת זרוח השמש בכל מקום ישתנה. והנה בין ירושלים ובין זאת המדינה שחברתי בה זה הפירוש ושמה לוק"א (בצפ' איטליה), שעה ושליש שעה וברחב י"ב מעלות. וזה הדבר ברור בלא ספק.

ופירוש והוא צולע –
שהיה הולך על צלעו האחת.
וטעם על כן, זכר לדבר.

[לג, יב]
נסעה -
יש אומרים:
שהוא לשון צווי, כמו שלחה הנער.
וכן: נפלו עלינו.

ונלכה -
כולנו ושאני אלך לנגדך, לא אזוז ממך.
ויתכן להיותו כמו: ונסעה מנהר אהוא, נסע כלנו ואני אלך לנגדך.

[לג, יג]
כי הילדים רכים -
כי הגדול שבהם י"ב שנה יש לו וימים מספר.

עלות -
כמו: עלות ינהל.
הנה ההרות שעלו עליהם העתודים, על כן נקראו עלות.

וטעם עלי –
עלי לשמרם שלא יבואו לידי נזק.

ודפקום -
ואם דפקום המנהיגים, אז ימותו כל הצאן.

[לג, יד]
אתנהלה -
כמו אתנהל עמם.

לאטי -
היו"ד נוסף, או יהיה לשון יחיד מדבר.

לרגל המלאכה -
בעבור המקנה שהוא מלאכתי.
והקרוב אלי, כי פירוש המלאכה, מה שיוכל אדם לעשות בכחו וברשותו, גם הממון יקרא כך. כמו: אם לא שלח ידו במלאכת רעהו. ומזאת הגזרה מלת מלאך, בעבור שהוא תחת רשות השולח. ויהיה לרגלי, כמו: ויברך ה' אותך לרגלי.
ויתכן להיות לרגל, כמשמעו, שהוליכם על רגליהם.

[לג, טו]
וטעם למה זה, אין לי צורך.

[לג, יח]
ויבא יעקב שלם -
שם התאר.
והטעם שבא בשלום שלא אירע לו שום מאורע, כי עתה יחיל לספר מאורע דינה.

[לג, יט]
חלקת השדה -
חלק בשדה והזכיר זה הכתוב, להודיע כי מעלה גדולה יש לארץ ישראל. מי שיש לו בה חלק, חשוב הוא כחלק עולם הבא:

[לג, כ]
ויאמר הגאון:

כי ויקרא לו אל אלהי ישראל. כן פירושו שקרא אל. אל השם.

והנכון הוא, שכן הוא שם המזבח.
וכן מזבח משה קרא שמו ה' נסי, בעבור הנס שעשה השם במקום ההוא.
וכן בשוב השכינה אל ירושלים תהי נקראת ה' שמה וכן בעבור שעזר השם את יעקב קרא שם המזבח שעבד שם השם אל אלהי ישראל. והטעם שהוא חזק ותקיף.

אלהי ישראל -
שהצילו בדרך ובא שלם אל ארץ כנען, כי שם שכם וסכות.
ולפי דעתי יתכן, שהתעכב בעיר שכם שנים רבות כי דינה לא הייתה בת שבע שנים, גם שמעון ולוי קטנים היו.