[לז, א]

וישב -
הזכיר שאלופי עשו ישבו בהר שעיר ויעקב ישב בארץ הנבחרת

[לז, ב]
והטעם אלה תולדות יעקב –
אלו המאורעות שאירעו לו והמקרים שבאו עליו. מגזרת מה ילד יום.

והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה -
בעבור היותו קטן שמוהו בני השפחות שמש להם כי אם ישרת אחיו בני הגבירה לא היה דבר רע וזאת היא דבתם רעה.
וטעם אבר מן החי דרש הוא, כי הכתוב לא הזכיר מאחיו חוץ מבני השפחות.

[לז, ג]
כי בן זקונים הוא -
כמשמעו, כי הולידו והוא בן תשעים ואחת שנה גם כן אחיו בנימין קראו וילד זקונים ואחר אלה שניהם לא נולד לו.

פסים -
כתונת מרוקמת.

פסים -
כמו: פס ידא בלשון ארמית.

[לז, ד]
דברו -
כמו דבר לו.

לשלום -
אפילו לשלום.

[לז, ז]
מאלמים -
מגזרת אלומים ונמצא בלשון נקבה נושא אלומותיו.

תסובינה -
מפעלי הכפל. ודגשות הבי"ת לבלוע הבי"ת.

[לז, ח]
המלוך תמלוך או משול תמשול -
אנחנו נשימך מלך, או אתה תמשול בנו בחזקה.

[לז, י]
ויגער בו אביו -
גערה עם בי"ת דרך קלון. ובלא בי"ת לשון השחתה, כמו: הנני גוער לכם את הזרע. או הוא על דרך משל, שיגער בזרע ויפחד ולא יעלה.

אני ואמך-
על בלהה שפחת אמו שגדלה אותו.

[לז, יא]
שמר את הדבר -
בלבו.
וכן: שמרו עדותיו על הפירוש הנכון.

[לז, יג]
ויאמר לו הנני-
אעשה כדבריך.

[לז, טו]
וימצאהו איש -
דרך הפשט, אחד מעוברי דרך.

[לז, טז]
איפה הם רועים -
אם תדע.

[לז, יז]
דתינה -
ביו"ד גם בלא יו"ד והמקום אחד.

[לז, יח]
ויתנכלו -
חשבו מחשבה רעה.
וכן: וארור נוכל:

[לז, כא]
לא נכנו נפש -
כמו: ומשרתו יהושע בן נון נער - שפירוש משרתו שירות נער, כי לא היה בימים ההם נער.
וכן: לא נכנו מכת נפש, להוציא נפשו.

[לז, כג]
ויפשיטו -
פועל יוצא לשני פועלים, שאמרו לו שיפשיט אותה בעצמו.

והכתנת -
בלשון הקדש החלוק הדבק לעור, והנה הערימוהו והשליכוהו ערום אל הבור.

[לז, כה]
וישבו לאכל לחם -
התשעה אחים.

ארחת ישמעאלים -
כאשר אמר המתרגם, בעבור שהיא הולכת ארחות.

נכאת -
אמר ר' משה הכהן ז"ל הספרדי:
שפירוש נכאת - דבר נחמד.
וכן: ויראם את בית נכותה. כי הוי"ו והאל"ף יתחלפו שהם האותיות הנח.

וצרי -
מצאנוהו במקרא בשוא נח תחת הצדי ובקמץ חטף. הצרי אין בגלעד.
גם בחולם שמן ודבש וצרי.

והגאון פירוש אותו:

כי הוא הנעשה משבעים וחמשה עקרים.

ואחרים אמרו:
כי הוא פרי או שמן האילן שהובא מיריחו אל מצרים, על דעת יוסף בן גוריון.

ורבי ישמעאל אמר:
שהוא שרף, ואנחנו נסמוך על דעתו.

ולוט -
אמר הגאון:

שהוא הפרי הנקרא כן בלשון ישמעאל בתוספת בי"ת.

ואולי כן הוא.

[לז, כו]
מה בצע -
מה תועלת.
וקרוב מטעם חפץ.
וכן: מה בצע בדמי.

[לז, כז]
אחינו בשרנו הוא -
כמו בשרנו, כי מבשר אחד היינו.

[לז, כח]
ויעברו-
וכאשר עברו עליהם הישמעאלים הסוחרים, כי המדינים יקראו ישמעאלים.
וכן אמר על מלכי מדין כי ישמעאלים הם.

[לז, ל]
ואני אנה אני בא -
הזכיר אני שני פעמים והאחד רב, רק דרך הלשון כך.

[לז, לג]
טרף טרף-
פועל שלא נזכר שם פועלו ובא כן בעבור הרי"ש, שלא ידגש.
וכן: מורק ושוטף.

[לז, לה]
ויבך אותו אביו-
קדמונינו דרשוהו על יצחק. ובאמת כי לא מת יצחק, עד שהיה יוסף בן כ"ט שנה.

ויש אומרים:
כי הנבואה נסתלקה משניהם בעבור אבלם. ועדותם דבר אלישע.

וכל בנותיו -
בתו ובת בנו.

ומלת שאולה - כמו מטה והטעם הקבר.
ופה טעה המתרגם לתועים שתרגם שאולה גיהינום. והנה כי לא שאול תודך.
ואציעה שאול הנך, הפך אם אסק שמים שם אתה.
ערום שאול נגדו.
ורבים אחרים.

[לו, לו]
שר הטבחים -
תמצא זה הלשון על הרג ועל בישול ודברי המתרגם ארמי נכונים.