[לח, א]
ויהי בעת ההוא -
אין זאת העת כאשר נמכר יוסף רק קודם המכרו.
וכמוהו: משם נסעו הגדגדה.
בעת ההוא הבדיל ה' את שבט הלוי.
ושבט הלוי נבחר בשנה השנית ונסעו אל גדגד בשנת הארבעים ובמקומו אפרשנו.
ולמה הזכיר הכתוב זאת הפרשה במקום הזה והיה ראוי להיות אחר והמדנים מכרו אותו פרשת ויוסף הורד מצרימה להפריש בין מעשה יוסף בדבר אשת אדוניו למעשה אחיו.
והוצרכתי לפירוש הזה בעבור שאין מיום שנמכר יוסף עד יום רדת אבותינו במצרים רק כ"ב שנה והנה נולד אונן שהוא שני לבני יהודה, וגדל עד שהיה לו זרע וזה לא ימצא פחות מי"ב שנה ועוד וירבו הימים, גם הרתה תמר והולידה פרץ והוא בא אל מצרים, ויש לו שני בנים. ואל יקשה עליך דבר בצלאל, כי בגעתי אל מקומו אפרשנו.

[לח, ב]
איש כנעני -
יש אומרים:
סוחר, כמו כנען בידו מאזני מרמה ועם תוספות יו"ד ולא יהיה כנעני עוד.
ויתכן להיות כמשמעו.

וחכמינו ז"ל אמרו:
כי וירד יהודה שירד מגדולתו. וזה דרך דרש כי הבא מפאת צפון של עולם לדרומו, הוא יורד ואנשי המחקר יבינו כי זה אמת.

[לח, ה]
בכזיב -
שם מקום.

[לח, ח]
ויבם אותה -
טעמו אחר, שאתה יבמה הראה היבום וזהו בא אל אשת אחיך. ובפרשת כי ישבו אחים יחדיו אאריך מעט, אם השם יאריך ימי עד הגיעי שם.

[לח, ט]
כי לא לו יהיה הזרע -
לא יקרא בשמו. כטעם: והיה הבכור אשר תלד.

ושחת ארצה -
היה משחית זרע הקרי ושופך לחוץ בארץ.
ואתמה מבן תמים המזרחי שפירוש ושחת ארצה, שעשה לה שלא כדרך הנשים, בעבור שלא תהר והנה שחת הארץ שלה. כי עליו היא יושבת בארץ.
וזה פירוש שיגעון, וחלילה חלילה להתגאל זרע הקדש בטינוף הטינוף.

נתן זרע -
כמו השלם.

[לח, יא]
שבי אלמנה בית אביך -
בחסרון בי"ת קודם בי"ת, כמו: הנמצא בית ה'.

[לח, יב]
וינחם יהודה -
פירוש אחר שקבל תנחומין עלה על גזזי צאנו.

על -
תחת אל.

[לח, יד]
ותכס -
פועל יוצא, וטעמו: ותכס עצמה.

ותתעלף -
טעמו: שהסתירה פניה.
וכן: ויתעלף. הסתיר פניו בבגדיו.
וקרוב מהם: מעולפת ספירים.

בפתח עינים -
שם מקום.

ויש אומרים:
כי שני מעיינות מים היו בדרך ויש להם כדמות פתח, ומשם יעבור יהודה בשובו אל מקומו.

[לח, טו]
כי כסתה פניה -
פירוש ותתעלף.
והמפרש כי כיסתה פניה במיני צבעונין והביא ראיה מבתו הבל הוא, כי אין מביאין ראיה מן השוטים.
גם נכון הוא מה שדרשו רז"ל שהייתה צנועה בבית חמיה.

[לח, יח]
חותמך -
מרב תאוותו נתן ג' דברים עירבון על דבר קל.

ופירוש קדשה בפסוק: לא יהיה קדש אפרשהו.

[לח, כג]
תקח לה -
עזוב אותה ותקח העירבון.

פן נהיה לבוז -
ללעג שנתתי חותם ופתיל ומטה עירבון על דבר קל כזה.

ואני הנה שלחתי את הגדי הזה ואתה לא מצאתה -
וזה אות, כי תיקח לה העירבון:

[לח, כד]
כמשלש חדשים -
בתוספת מ"ם קודם שלוש ובימים בתוספת מ"ם אחר שלש.

[לח, כה]
היא מוצאת -
היה ראוי להיות כמו מודעת זאת, לולי העלם האל"ף כמשפטה.

[לח, כו]
כי על כן לא נתתיה -
כמו: כי על כן ראיתי פניך, כטעם חכמינו הואיל ולא נתתיה.
או טעמו: עשתה כן, כי לא נתתיה.

לדעתה -
לשכב עמה.

[לח, כח]
ויתן יד -
האחד מהם ולא נזכר שמו, כי עוד לא נקרא.
גם אלה במעשה פלא, שנבקעו השליות יחד והשיב זה ידו ויצא אחיו.

[לח, כט]
מה פרצת -
כאדם שיפרוץ גדר ויצא ממנו והנה יש עליך משפט זה הפרץ.

ואחרים אמרו:
שהוא כמו ופרצת.

והגאון אמר:

כי מה פרצת כמשמעו רק עליך פרץ. מגזרת ויפרץ לרב.