[מ, א]
חטאו -
חטא מוסר המלוכה.

[מ, ב]
בעבור שלא ישתנה סמ"ך סריסיו,. הוא לאות כי היה הרי"ש ראוי להדגש ונקמץ הסמ"ך בקמ"ץ גדול לחסרון הדגש.

[מ, ג]
במשמר בית שר הטבחים -
מקום שיהיו שם נשמרים בעבור שלא יברחו.

[מ, ד]
ויפקד שר הטבחים -
והנה כאשר הושמו אלה הסריסים בבית שר הטבחים פקד את יוסף. והטעם זכר דבריו והביאו אל ביתו ושמהו בבור והוא המשמר וזאת דעת המדקדק הגדול.

ולפי דעתי:
שבית הסהר היה בבית שר הטבחים ושם היה יוסף. והעד מקום אשר יוסף אסור שם. וצוה שר הטבחים להיות יוסף אתם לשרת אותם. כי מעלה גדולה הייתה להם בבית פרעה, כי שרים היו.

[מ, ה]
ויחלמו -
כטעם איש כפתרון חלומו, כי ראה כל אחד בחלומו מהו פתרון חלומו לעתיד ומה שאירע לו.

[מ, ו]
זועפים -
מתרעשים, כטעם ויעמד הים מזעפו.

ויבא אליהם -
יתכן שבלילה היה לן בבור.

[מ, ח]
וטעם הלא לאלהים פתרונים –
כי פתרון החלומות לשם הוא, כי הוא יודע העתיד והראה בחלום מה יהיה למי שירצה. ואם אני אפתר אותו לטוב או לרע לא יועיל ולא יזיק ואחר שהדבר כן, ולשם פתרון כל החלומות. אל תחושו שתספרו חלומותיכם לי וכל החלומות הולכים אחר הפה דברי יחיד הם.

[מ, י]
עלתה נצה -
כמו: הנצו הרימונים.

הבשילו אשכלותיה -
הפך הבוסר וכמוהו: כי בשל קציר ואם הם שני בנינים.

[מ, יא]
ואשחט אותם -
כמו: שוחטי הילדים ולא כאשר פירוש הגאון.

[מ, יב]
פתרונו -
פירושו. ולא מצאנו מלת פתרון כי אם עם החלום.

יש שואלים:
מאין ידע יוסף כי שלושה שריגים הם ימים ולא חדשים או שנים?
ויתכן יום הולדת את פרעה כמו היום שנולד בו, כי הנה היום יש מלכים שיעשו משתה ביום תקופת שנתם ויקראו לכל עבדיהם ויתנו להם מתנות.
או יתכן שהגבירה הייתה הרה והראשון קרוב אלי.

[מ, יג]
ירים.
הנכון שהוא בדרך מספר והעד: וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האופים בתוך עבדיו ובפרשת כי תשא אפרש זה.

כנך -
משמרתך הראשונה ומכונתך ומתכונתך.
ויתכן להיותו מן גזירת כן וכמוהו ועמד על כנו.

[מ, טו]
מארץ העברים -
אפרשנו בפסוק: כי תקנה עבד עברי.
ואחר כל חלום במקרא מלת הנה טעמה כאילו.

[מ, טז]
סלי חורי -
אמר הגאון:

שהוא לחם לבן כמו: חורי יהודה.

[מ, יט]
בעוד -
בטרם עוד וטעמו: לא יעבור עוד כך זמן, עד שיהיה זה.

ישא פרעה את ראשך מעליך -
ישאנו ממקומו וטעמו יסירנו. או ירימנו על עץ.

[מ, כ]
הלדת -
שם הפועל מהבנין שלא נזכר שם פועלו.

[מ, כא]
על משקהו -
שם, כי אשר היית משקהו פועל.

[מ, כג]
ולא זכר שר המשקים -
לא הזכירו בפה אל פרעה.
וכן: ומשא ה' לא תזכירו עוד.
זכר את ושתי.

וישכחהו -
בלב.

חסלת פרשת וישב