ראב"ע לפרשת מקץ
ראב"ע מקץ פרק מא
[מא, א]
ויהי מקץ -
לא פירוש הכתוב י זה החשבון.
וכן:
ויהי מקץ ארבעים שנה.
וכן:
ובעוד שישים וחמש שנה.
ויהי בשלשים שנה.
ויתכן להיות שזה החשבון ליציאת שר המשקים מבית הסהר, או לשבת יוסף שם.
וטעם
ימים - כבר בארתיו
. ופרעה חלם -
היה חולם.
וכן:
ורבקה שומעת.
[מא, ב]
באחו -
יש אומרים:
עמק שבו צמחים.
ויש אומרים:
שהוא שם צמח, הבי"ת נוסף כבי"ת
השביעני במרורים ועל שני הפירושים,
כי הוא בין אחים יפריא, הוא ואחיו בן אמו.
[מא, ה]
שבלים -
לשון רבות נקבות ואם הוא במ"ם. כמו: נשים ופלגשים.
שדופות -
שארע שידפון מרוח מזרחית, כי נקרא מזרח קדם, בעבור צאת השמש בתחילה.
וטעם
המלאות –
כמו
הבריאות.
[מא, ח]
ותפעם רוחו -
מבנין נפעל, כמו:
נפעמתי ולא אדבר.
ויש אומרים:
שהכל מן גזרת הולם פעם. והטעם, שהרוח דומה לגוף המוכה.
חרטומי -
מלה מרובעת.
ויתכן להיות ארמית או מצרית. והם חכמי התולדות.
ואת כל חכמיה -
במזלות ופתרון חלומות.
[מא, ט]
את חטאי -
אע"פ שאזכיר חטאי.
[מא, י]
פרעה קצף על עבדיו -
לפי דעתי כי אין פרעה שם עצם רק שם תאר. והוא מלשון מצרים כמו: חירם בצור.
גם היום יקרא כל מלך גדול על ישמעאל נגיד המאמינים, על כן מצאנו פרעה בימי אברהם ובימי יוסף ומת פרעה וקם פרעה. וכן בימי ירמיהו. הלא תראה הכתוב יפרש מה טעם פרעה כי הוא מלך מצרים, והעד תפרע שהוא שם העצם. וכן
פרעה נכה כי נכה שם העצם.
ואל יקשה עליך דרש כסא שלמה, כי לא לקחו מלך מצרים. ועד שני שאמר שר המשקים
פרעה קצף.
וכן אמר יוסף:
אלוהים יענה את שלום פרעה.
הראה את פרעה.
יעשה פרעה.
ואין מדרך המוסר להזכיר עם המלכים שם העצם.
אותי ואת שר האופים -
אמר אותי פעם שנית. כי כן דרך הלשון, כמו:
ואני אנה אני בא.
[מא, יא]
איש כפתרון חלומו -
כבר פירשתיו.
[מא, יג]
אותי השיב -
פרעה.
ויש אומרים:
שהוא בדבור השיב ותלה, או בפתרון:.
[מא, יד]
ויריצהו -
שלוחי פרעה.
ויגלח -
המגלח.
[מא, טז]
בלעדי -
מלה אחת מורכבת משתי מלות. והטעם, שב אל
תשמע חלום לפתור אותו.
אמר יוסף: בלעדי פתרוני
יענה אלוהים את שלום פרעה.
ויש אומרים:
כי טעמו:בעבור שאמר לו כי אתה פותר חלום.
אמר: בלעדי הוא הפותר והוא אלוהים, שיענה את שלום המלך.
וטעם
יענה –
שימציא תמיד.
וכן:
כי האלהים מענה בשמחת לבו.
וכן:
הארץ תענה והוא קרוב ממשמעו.
[מא, יט]
הוסיף
דלות.
ותחת
מראה אמר
תאר. כי זה קרוב מזה.
[מא, כא]
ומראיהן -
ומראה כל אחת מהן רע.
ופה הוסיף לפרש חלומו, שראה שבאו הפרות הטובות בקרב הרעות והיו כאשר היו בראשונה.
[מא, כג]
צנומות -
אין לו חבר במקרא וטעמו כמו רקות.
ויש אומרים:
שפירושו צלמים, כי כן בלשון ישמעאל.
[מא, כט]
שבע גדול -
שם כמו רעב. על כן יטעה האומר בתפלת שבת ובשובע כלכלתנו בוי"ו כי שובע שם הפועל הוא
והנכון:
ובשבע כלכלתנו בלא וי"ו:
[מא, לא]
וטעם
ולא יודע השבע -
ממראיהן רע כאשר בתחילה.
[מא, לב]
ועל הישנות -
בנין נפעל מגזרת שנים וטעמו: הפרות והשבלים גם הוא לעד, כי הדבר נכון הוא ובעבור היות שני החלומות בלילה אחד לעד, כי
ממהר האלהים לעשותו.
[מא, לד]
יעשה פרעה -
זו העצה או יקנה. כמו:
עשה לי את החיל הזה.
וחמש -
שיקנה החומש.
[מא, לה]
ויצברו בר -
הפקידים.
ויש אומרים:
כי טעם
בר, להיותו עם שבליו.
והנכון בעיני:
שנקרא בר אחר מלאכת לזרות או להבר. והאומר כי אויר מצרים לח בעבור היאור ולא יעמד שם דגן ז' שנים, יוכל לערבו עם דברים שיעמידוהו.
[מא, לח]
הנמצא כזה -
בנין נפעל והוא פועל עבר כאומר הנמצא בעולם כזה.
ויתכן להיות הנו"ן סימן המדברים הנמצא אנחנו כזה, דברי פרעה אל עבדיו.
[מא, מ]
אתה תהיה -
שר על ביתי.
ישק -
דגשות השי"ן לחסרון נו"ן נשק והוא נגיד החיל.
ויש אומרים:
שהוא מגזרת נשיקה בדרך רחוקה.
רק הכסא אגדל ממך -
ידוע כי
אגדל פועל עומד וטעמו: לא תהיה לי גדולה ממך רק גדולת הכסא.
ואין כי מנעורי גדלני כאב פועל יוצא, רק פירושו: גדל עמי.
ודרך
אגדל ממך במקרא ידועה, כמו:
נובלת עליה.
ותאבדו דרך:
[מא, מא]
ראה נתתי אותך -
שמתיך למעלה על כל ארץ מצרים.
[מא, מב]
בגדי שש -
מפורש בפרשת:
ויקחו לי תרומה.
רביד הזהב -
כמו:
מרבדים רבדתי ערשי:
[מא,מג]
המשנה -
מגזרת שנים, כי המלה כאחד ואחריו המשנה, כמו: שני לו. ואחריו השליש כמו שלישי.
מרכבת -
עץ נתונה על ארבעה סוסים, ומרכבת שלמה לעדה.
אברך -
כל אדם קורא לפניו אכרע ואשתחוה. וזו המלה מבנין הכבד הנוסף.
ויברך על ברכיו - מהקל וכלם מגזרת ברכים.
ויאמר רבי יונה המדקדק הספרדי:
כי אברך שם הפועל והאל"ף תחת ה"א. כמו: אשכם ושלוח.
ולפי דעתי שאל"ף אשכם לשון המדבר.
[מא, מד]
אני פרעה -
אני לבדי המלך ואין אדם שיהיה ברשותו זולתך.
וטעם
רגלו –
לו רשות ללכת, או על דרך משל והוא הנכון.
[מא, מה]
צפנת פענח -
אם זו המלה מצרית לא ידענו פירושה.
ואם היא מתורגמת לא ידענו שם יוסף.
ויהי פירוש
פענח - כאשר תרגם המתרגם ארמית והיא מלה מרובעת.
כהן און -
עובד השם או עובד עו"ג, כי אין כוהן בכל המקרא כי אם משרת על דעתי.
ויצא יוסף -
יצא שמו. כטעם:
ויצא לך שם בגוים.
או יצא ועבר על כל מקום והכריזו עליו כדי שיכירוהו.
[מא, מח]
את כל אוכל -
אין פירוש כל כי היו מתים ברעב.
וכן
וכל הארץ באו, רק טעמו שקבץ כל אשר יכול.
מא, נא]
כי נשני אלהים -
טעמו כי אמר.
ויאמר רבי יהודה המדקדק הראשון:
כי נשני על משקל חנני.
ויאמר רבי משה הכהן הספרדי:
כי הפתח תחת חירק.
[מא, נד]
ותחלינה. מבנין הקל פעל הכפל.
בכל הארצות. סביבות מלכות מצרים:
[מא, נו]
ויפתח יוסף את כל -
האוצרות שהיו עמם.
וישבר למצרים -
פירוש נתן שבר למצרים וטעמו: קנין.
[מא, נז]
לשבור אל יוסף -
הפוך.
וכן: הוא וכל הארץ באו מצרים אל יוסף לשבור: