[מג, ח]
גם אנחנו -
דרך לשון הקדש להוסיף גם ראשון. כמו: משל בנו גם אתה.

[מג, יא]
זאת עשו -
זאת העצה.

מזמרת הארץ -
כל דבר משובח, מגזרת זמירות.

צרי ונכאת -
כבר פירשתים.

בטנים. -
אין לו ריע במקרא.

ויש אומרים:
אגוזים.

[מג, יב]
משנה -
שני. משנה. משמות בעלי הה"א.

[מג, יד]
וטעם ואל שדי, שיש לו כח לעשות כאלה.

כאשר שכלתי -
במות יוסף אחשב, כי שכלתי מהכל.

[מג, יח]
להתגולל -
מגזרת בגלל הדבר.

ולהתנפל -
כאדם שיתנפל מעצמו על אחד ויאמר לו: אתה הפלתני.

[מג, כ]
בי -
לשון בקשה.
ולפי דעתי שהוא דרך קצרה. כמו: בי אדני העון.
והטעם עון במקום הזה, כטעם גדול עוני מנשוא והטעם עשה בי מה שתרצה ותשמעני.

[מג, כג]
נתן לכם מטמון -
יתכן שהיה לאדם מטמון בביתו ושכחו, כאשר שמו באוצר ויצא בגורלכם, כי כספכם בא אלי:

[מג, כד]
ביתה יוסף -
כמשפט הלשון אל בית יוסף.

[מג, כז]
השלום אביכם הזקן -
שם תחת שם התאר והיא דרך קצרה, כאילו אמר השלום לאביכם.
וכן: אתה שלום.

[מג, כח]
ויקדו -
שמו הקדקד בארץ וכבר השתחוו.

[מג, כט]
אלהים יחנך -
אין לו משקל. אולי השתנה כן, בעבור אות הגרון.

[מג, ל]
כי נכמרו -
בערו ויקדו.
וכן: עורנו כתנור נכמרו.

[מג, לד]
וישא משאת -
דורון.

ידות -
חלקים.

ממשאות כלם -
מדורון כל א' מהם. כי רחוק לתת לו חמש ידות על כל חלק וחלק.