[מח א]
ויאמר -
האומר ליוסף.
וכן: אשר ילדה אותה ללוי במצרים:

[מח, ב]
ויגד -
המגיד ליעקב.
או האומר ליוסף, או היה שליח מיעקב.

[מח, ד]
וטעם הנני מפרך.
על דעת הגאון:

שאמר לי השם הנני מפרך ובן לא נולד לי רק מתה רחל. ועתה ידעתי כי בעבור בניך הנולדים לך אמר הנני מפרך.

וזה הפירוש אין לו טעם וריח כי מה הפרש בין בני יוסף ובין בני ראובן?!
ועוד, כי בנימין נולד לו אחר זו הנבואה.

והנכון בעיני, שאמר: השם אמר לי כי ארץ כנען תהיה לזרעי אחוזת עולם ואני אתן לך בנחלת הארץ הבכורה ויקחו אפרים ומנשה חלקם בארץ כאשר יקח ראובן ושמעון, שהם הגדולים מבני ואשר תוליד אחרי אפרים ומנשה יקראו על שם אחיהם הנזכרים, שירשו עמם בנחלתם.

[מח, ו]
והמפרש שאמר: ומולדתך על בני מכיר שיולדו על ברכי יוסף, לא ישרו בעיני דבריו, כי מה טעם על שם אחיהם?!
ואם יטעון טוען כי לא מצאנו ליוסף בנים אחרים, גם זו איננה טענה, כי יתכן שהיו ובעבור שירשו עם אחיהם לא הזכירם הכתוב ורבים כאלה.

[מח, ז]
וטעם ואני בבואי מפדן –
שמתה רחל פתאום ולא יכולתי להוליכה לקברה במערה כאשר קברתי לאה. ואמר זה ליוסף, שלא ייחר לך שאבקש מאתך מה שלא עשיתי לכבוד אמך.

[מח, ח]
ואחר שאמר: וירא ישראל את בני יוסף איך יאמר לא יוכל לראות?!
רק טעמו, לראות היטב שיכירם.

[מח, יב]
ויוצא יוסף אותם מעם ברכיו -
מאוחר צריך להיות.

וטעם מעם ברכיו –
כי הוא יושב על המטה.

וטעם לא פללתי –
לא דנתי בלבי. מגזרת פלילים:

[מח, יג]
ויקח יוסף -
וכבר לקח וכבר הראיתיך רבים כאלה.

[מח, יד]
שכל את ידיו -
כאלו ידיו השכילו, מה שהוא רוצה לעשות.

כי מנשה הבכור -
אע"פ שמנשה הוא הבכור.
וכן: כי עם קשה עורף ורבים כן.

[מח, טז]
וטעם המלאך הגואל אותי –
תמצא בפרשת ואלה שמות.

ויקרא בהם שמי -
כי הנה כל ישראל יקראו אפרים, גם יוסף, גם אמר הכתוב: רחל מבכה על בניה, כי היא הייתה עיקר מחשבתו, על כן אמר הכתוב: בני רחל אשת יעקב, וכאשר ילדה רחל מיד אמר ללבן: שלחני, גם נתן לו הבכורה, כי הוא ראשית מחשבתו.
ואחר שלא היה ראובן ראוי לבכורה היה יוסף שהוא פטר רחם. ולא דן וגד כי הם בני השפחות. והימין נכבד מהשמאל ויותר תקיף.

[מח, יט]
מלא הגוים -
גויים רבים יצאו ממנו.

[מח, כ]
בך יברך ישראל -
כל בני ישראל:

וישם את אפרים -
בדבור הברכה.

[מח, כב]
שכם אחד -
יש אומרים:
כי על עיר שכם רמז, שגם היא הייתה לבני יוסף.

וטעם בחרבי ובקשתי -
על השם. כאשר אמר דוד: מגיני וקרן ישעי.
והנכון בעיני: שפירוש שכם אחד. חלק אחד. והוא ממשפחת על שכמם. ולעבדו שכם אחד.

על אחיך -
נוסף על אחיך.

וטעם אשר לקחתי –
אשר יקחו ישראל בחרבם ובקשתם.

והזכיר האמורי-
בעבור שאין בשבעה גויים חזק כמוהו.
הלא תראה אחר שנהרגו שני מלכי האמורי הגדולים, אמר יהושע: לתת אותנו ביד האמורי. ואל תתמה על מלת לקחתי. כי לאחר שהשם נתנה בפה לאברהם, הם יחשבו שהיא שלהם.
וכן נאמר ליעקב: לך אתננה ולזרעך: