[ו, א]
ומלת החל. מתחילה והוא מבנין הפעיל.

לרב –
שם הפועל:

[ו, ב]
בני האלהים -
בני השופטים שהיו עושים בארץ משפט אלהים.

ויש אומרים:
כי האלהים במקום הזה קודש. והבנים הם הקדושים אשר בארץ כטעם בנים אתם.

ויש אומרים:
כי בני האלהים בני שת.
ובנות האדם - בנות משפחת קין.

והישר בעיני להיות בני האלהים היודעים דעת עליון, בחרו להם נשים שהיתה מערכת שמים כל אחת נמשלת לכל אחד והתולדות כתולדות, על כן יצאו מהם גיבורים.
ויתכן שלקחו הנשים גם בחזקה.

[ו, ג]
לא ידון רוחי -
יש אומר:
שהוא כמו: וישב חרבו אל נדנה, כי הגוף לרוח כנדן. והעד: איתכרית רוחי. רק יהיה ידון שורש אחר, כמו: אם יעלה לשמים שיאו, שהוא מנחי העין, וכמוהו נשא ורבים אחרים.

ויש אומרים:
שמשקלו כמו וישב העפר והיא מגזרת דין, כי הרוח דיין בגוף.

בשגם -
השי"ן כמו שככה.
ויהיה טעמו, לא יעמד רוחי שמאתו היתה.
וכן קהלת אמר: והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה, רק רוח האדם לבדו, בעבור זה החמס. ועוד, בעבור שהאדם בשר והוא יגיע עד עת, ויחסר כאשר ינצח העשוי לעושה.

והיו ימיו -
יש אומרים:
שזה קצב כל האדם ואם מצאנו יותר, כן מצאנו מעט, רק על הרוב ידבר. ואין זה אמת, כי הנה שם חיה שש מאות וכל הדורות אחריו חיו שנים רבות, ובימי פלג חסרו השנים ומימות דוד עד היום שבעים, או שמונים שנה.
והאמת מה שאמר המתרגם ארמית, שנתן קץ לאדם, כטעם ועוד ארבעים יום ואם ישובו - ימלטו ואם לא ישובו - וימותו.
ואל תשים לבך אל מספר: ויהי נח בן חמש מאות שנה, כי אין מוקדם ומאוחר בתורה.
והנה כתוב: וימת תרח בחרן ואחריו ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך, ואנחנו נדע כי לא מת תרח עד שהיה יצחק בן חמש ושלשים שנה, ורבים כמוהו:

[ו, ד]
ופירוש נפלים –
שיפול לב הרואה אותם, שיתמה מגובה קומתם.

וטעם אחרי כן –
אחר המבול והנה בני ענק בתחילה היו, ממשפחת בני האלהים:

[ו, ו]
וינחם ה' -
ידוע כי לא אדם הוא להינחם רק דברה תורה כלשון בני אדם, כי המשחית מה שעשה יראה שניחם.

וטעם ויתעצב אל לבו –
הפך ישמח ה' במעשיו כי טוב בעיניו שיקבלו נבראיו חסדיו. [

ויש אומרים:
כי וינחם כמו מתנחם לך להרגך, ויפרשוהו ויעד ואמרו כי לבו הוא הנביא. ואלו היה כן, לא היה אחר ויתעצב מלת אל. ואנה מצאנו שנקרא הנביא לב.

[ו, ז]
ויאמר אל לבו -
או אמירה למלאכים.

ויש אומרים:
לנח.
והנכון בעיני: שהוא דבוק עם לבו הכתוב למעלה:

[ו, ח]
חן -
מגזרת רחמים וממנה תחנה ומשקלו קץ ושניהם מפעלי הכפל.
וטעם מציאת חן כמו: לא חסה עליך עין.



[ו, ט]
אלה תולדות -
כמו הקורות, כטעם: מה ילד יום.
וכמוהו: אלה תולדות יעקב.

איש צדיק -
במעשיו.

תמים-
בלבו.
ותמים תאר השם, מפעלי הכפל והוא תמים.

וטעם בדורותיו –
בדורו, בעת המבול ובדורות שהיו אחריו, כי הוא חיה עד שהיה אברהם בן נ"ח שנה, והסימן הוא ואברהם אבינו בן נ"ח, כאשר מת נח.

[ו, יא]
ותשחת הארץ-
הטעם אנשי הארץ.
וכן: ארץ כי תחטא לי.
וכל הארץ באו.

ויש אומרים:
כי טעם לפני האלהים, בפרהסיא.

ואחרים אמרו:
כי הטעם שנשחתו בסתר ובדברים מכוסים שלא ידעם, כי אם השם.

והקרוב אלי, שהתורה דברה כלשון בני אדם על דרך שיבינו השומעים, כעבד שיעשה עבירה לפני רבו ולא יראנו?!
והאומרים: כי האלהים במקום הזה אינו קדש, לא אמרו מאומה.

חמס -
בגזל ועשק וקחת גם הנשים בחזקה.

[ו, יב]
ומה שאמרו קדמונינו ז"ל כי טעם השחית כל בשר את דרכו, שכל חי לא שמר דרך תולדתו ועוות הנתיב הנטוע הידוע נכון הוא.
ומה נכבד דרש דרשו שהשחיתו במים ודנם השם במים, וכאשר מימיהם ממעל ומתחת, כן היו המים שהשחיתם בם:

[ו, יג]
ויאמר קץ כל בשר -
הוא הגוף.

וטעם בא –
הגיע קץ אידם.

את הארץ -
מן הארץ.
וכן: כצאתי את העיר.
או עם, כמו: את יעקב איש וביתו.

והנכון בעיני: שמלת משחיתם מושכת עצמה ואחרת עמה.
וכן אלוהים צבאות,
כסאך אלהים.
והנה כן: והנני משחיתם ומשחית את הארץ:

[ו, יד]
גופר-
שם עץ קל הוא על פני מים, ואין ריע לו במקרא.

קנים -
להיות כל חיה ועוף ובהמה איש ואשתו שהם זכר ונקבה לבדו.

ושם תיבה -
ולא ספינה כי איננה על צורת אניה, ואין לה משוטים:

וכפרת אותה -
יש אומרים:
שהיא מגזרת כפרת.
והטעם מכסה משיחה.

ויש אומרים:
שהכופר כדמות זפת.

ויש אומרים:
שיש טיט בארץ מהעפר והוא מדביק ועומד כזפת.

ויש אומרים:
שהוא הנקרא בלשון ישמעאל. בתמורת הכ"ף בקו"ף.

והנכון: שמלת וכפרת מגזרת בכופר.

מבית -
כמו לפנים.

[ו, טו]
וזה אשר תעשה -
טעמו וזה השיעור אשר תעשה. והנה קומתה עשירית ארכה, שתהיה צפה על פני המים ולא יהפכנה רוח:

[ו, טז]
צהר -
מקום שיכנס ממנו האור והוא מגזרת צהרים, והוא נעשה למעלה כמשפט ואחר שהיה למעלה אמה אחת בארך, היה ברחב ששית אמה. והנה התיבה כדמות משלש וראשו חד, וכן מקצעותיו, על כן לא תתהפך והפתח בצד האחד והיה עולה אליו בסלם, וידענו כי התיבה גדולה מאד.
גם יתכן להיות קומת נח גדולה מקומתינו, כי האמה היא כמידתו.
ויתכן היותה כאשר היא נחלקת על שלוש, גובה התחתיים עשר אמות.

ויש אומרים:
כי רבים היו והכתוב אחז בדרך קצרה.

תחתים -
תואר השם.
וכן: שניים וכן שלישים.

והשואלים למה לא אמר ושלישיים?
עינים להם ולא יראו, הלא יראו סלח קשת גנב תואר השם.
ונגיד ופקיד וחסיד וחכם ונבון תאר השם.
וכל מלה כפי משקלה ומערכתה, ומשקל שלשים כמשקל נגידים, חסידים, כי האחד הוא שליש כמו חסיד.
או יתכן שיו"ד שניים משמשת עצמה ומלת שלישים עמה. אולי תנוח דעת השואלים.

[ו, יז]
ואני -
מלת מבול.

יש אומרים:
שהדגש תחת הנו"ן מובלע כמו מבוע, והוא מגזרת אבלה נבלה הארץ.

ויש אומרים:
שהוא מגזרת בלולה בשמן, והיה ראוי להיות על משקל מסלול. וכמוהו המשור והחולם והשורק מתחלפים.

וטעם המבול מים-
דרך קצרה.
וכן הוא המבול מבול מים.
וכן: למן היום הוסדה, שטעמו, ולמן היום יום הוסדה:

[ו, יח]
והקימותי את בריתי-
לאות שהשם נשבע לו שלא ימות הוא ובניו במבול, ואם לא נמצא בתחילה מפורש כאשר מצאנו במשנה התורה: נשלחה אנשים לפנינו.

ומלת והקימותי שאקיים את שבועתי.
והקרוב אלי שזאת הברית רמז לקשת.

וטעם ברית –
הסכמה ודבר שבחרו שנים והוא מגזרת ברו לכם איש.
והמלה בסמוך ובמוכרת שוה
וכן: שבית יעקב
ובנותיו בשבית.

ויש אומרים:
שברית גבול כרות:

[ו, יט]
ואחר שאמר שנים. ביאר שיהיו זכר ונקבה. ואחר שאמר כלל, מכל החי מכל בשר. פרט אחר כן.

[ו, כ]
מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה ומכל רמש שהוא על האדמה –
זה כלל לחיות השדה וכן קטן וגדול שהוא נולד מזכר ונקבה ויצאו כל הנולדים בלי התחברות שנים. וכן חיות המים, שגם הדג יקרא בשר. והעד שאמר משה: ואתה אמרת בשר אתן להם הצאן ובקר וגו' אם את כל דגי הים וגו'.

ומלת תביא אל התיבה –
מצוה על נח שלא יעזבם, רק יביאם עמו להחיות זרע כל מין.

ומלת יבאו אליך –
שהם יבאו מעצמם ולא ייגע לבקש אותם באיים ולצוד כל מיני העוף.
וצוה שיתקן מיני מאכל לכל.

ותועי רוח ישאלו: מה אכל כל עוף דורס וכל חיה כמו האריה שלא יחיה כי אם מבשר?
וזאת איננה שאלה, כי מי שלא ימצא בשר יאכל העשב ופרי העץ כאשר ירעב.
וכן דרש שיש בבהמות גדול והוא רועה אלף הרים טוב הוא להשמעת אוזנים, וכן עוף שיכסה אור השמש בכנפיו, יש לו סוד ואיננו כמשמעו.
והשם ציווה אל נח לעשות התיבה ימים רבים קודם בא המבול, וכאשר קרבו הימים צוהו השם הנכבד שילך נח הוא וביתו אל התיבה ובעבור צריכת הקרבן ציווה השם הנכבד שיקח מן הבהמה הטהורה ומן העוף הטהור שבעה זכרים ושבעה נקבות: