[ט, ב]
וחתכם -
מפעלי הכפל מגזרת תראו חתת, כמו חתתכם.

בכל אשר תרמש האדמה -
הטעם על האדמה, או תהיה האדמה פועלת.

בידכם נתנו -
כי בידכם.

ויש אומרים:
כי בי"ת בכל ובכל מקום ווי"ן והקרוב, שהוא דבק עם מוראכם:

[ט, ג]
כל רמש -
שם כלל לחית השדה ולבהמות הישוב ולכל עוף ולכל דג, והנה הכל מותר לאכילה.

כירק -
על שני משקלים.
וכן: תנור עשן.
כעשן הכבשן:

[ט, ד]
אך בשר בנפשו דמו -
כן טעמו, אך בשר עם נפשו שהוא דמו, לא תאכלו. כטעם: לא תאכל הנפש עם הבשר,
כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא.
וזאת הנפש המתנועעת והמרגשת היא הגוף.

[ט, ה]
ואך את דמכם -
פירושו התרתי לכם לשפוך דם כל חי, זולתי דמכם של נפשותיכם שאתם אדם לא התרתי, רק אדרשנו כטעם דורש דמים וזה כלל, ואחר כן ביאר מיד האדם. אם יהרגו רבים את יחיד או יחיד את יחיד אני אדרש הדם.
גם אדרשנו מיד כל חיה, שאצוה לאחרת שיהרגנה. והנה החיות מותרות לכם ולא אתם להן. והמפרש דמכם לנפשותיכם, זה ההורג נפשו הוא רחוק בעיני והוסיף לבאר, או היא מצווה לבני נח והוא הישר להרוג ההורג.

[ט, ו]
וטעם באדם – בעדים, או לעיני הכל, או בעבור האדם שנשפך דמו וכמוהו רבים:

[ט, ח]
ויאמר אלוהים אל נח ואל בניו -
על ידי אביהם.

ויש אומרים:
שארבעתם נביאים:

[ט, ט]
ואת זרעכם -
עם ואתכם השלישי שיהיה אתכם, או נכפל לתוספת ביאור.
והברית שאקים היא, שלא יכרת כל בשר.

[ט, יא]
ומלת בשר -
גוף, כי הוא מרגיש כי העצם לא ירגיש, והנה הברית שלא יכרת גוף במימי מבול.
ויתכן שימלטם אם יבא מבול, הכניס בברית שלא יהיה עוד מבול. ועל זאת הברית נאמר: אשר נשבעתי מעבור מי נח:

[ט, יב]
אות-
זכר ונקבה:

[ט, יג]
את קשתי -
הנה נתתי עתה קשת בענן, ואין פירושו כאשר אמר הגאון:

כי בתחילה היתה:

[ט, יד]
בענני ענן -
קל הנו"ן הראשון והיו ראוי להדגש בעבור שהוא מהבנין הכבד, כמו: בדברי אתך.

ונראתה הקשת -
אילו היינו מאמינים בדברי חכמי יון שמלהט השמש תולד הקשת.
יש לומר: כי השם חזק אור השמש אחר המבול והיא דרך נכונה למבין.

[ט, טו]
מלת יהיה עם המים איננה ראיה, כי המים לשון יחיד.
וכן: ויהי אנשים.

[ט, טז]
וטעם והיתה הקשת בענן –
שהיא לעולם שם בסתר והשם רואה אותה.

[ט, יז]
ויאמר אלוהים אל נח -
את הברית שאמרתי לך וזו השבועה שהקימותי.

[ט, יח]
וחם הוא אבי כנען-
ללמד ששניהם רעים, כמעשה אבות יעשו בנים.
והזכיר כנען ולא כוש, בעבור שיקלל כנען ונכתבה זאת הפרשה להודיע כי הכנענים מקוללים וכן בנותיהם מימות נח.
וכן אמר אברהם: לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני.
וכן רבקה: מבנות חת כאלה.

ושמא ישאל שואל מה חטאו בני חת?
למה לא פקח עיניו, כי החתי והאמורי והאחרים כולם בני כנען הם, על כן יאמר הכתוב: אל ארץ כנען.

[ט, כ]
ויחל -
מתחילה, מפעלי הכפל מהבנין הכבד הנוסף, כמו: ויסך בדלתים ים.

איש האדמה -
יודע עבודת האדמה והיא חכמה גדולה.
והדרש: שביום שנטעו שתה מיינו, יש לו סוד ואיננו כמשמעו.
וכן: ותהר האשה ותלד בן, לא היה ביום אחד.

[ט, כא]
ויתגל -
מלשון גילוי, מבנין התפעל.
וכן: ואל יתעל.
וה"א אהלה. מקום וי"ו.
וכן: את קול העם ברעה.
כי פרעה אהרן.

[ט, כג]
על שכם שניהם -
כל אחד שם קצת השמלה על שכמו.
ומלת שכם לא תתחבר.

אחרנית -
הפך הלוך האדם, כי כל תנועתו לפנים.

[ט, כד]
וייקץ נח -
הכתוב לא גלה מה נעשה והעושה היה כנען.
וכן היה, כי חם ראה ולא כסהו כאשר עשו אחיו, רק גלה הדבר ושמע כנען ולא נדע מה עשה.

וטעם בנו הקטן –
לעד, כי כן הוא אומר: ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען, גם וי"ו בנו שב אל חם הנזכר, על כן קלל כנען.
והאומר שקלל נח את בן בנו, בעבור שבירך אלוהים את בניו זה דרך דרש:

[ט, כה]
עבד עבדים -
טעמו עבד כאחד העבדים, ואילו היה עבד העבדים היה עבד לעבדים, והעד: קדש קדשים בקדש הקדשים.

וטעם לאחיו –
לכוש ומצרים ופוט, שהם בני אביו.

ויש אומר:
כי הכושים הם עבדים, בעבור שקלל נח את חם, והנה שכחו כי המלך הראשון אחר המבול היה מכוש.
וכן כתוב: ותהי ראשית ממלכתו בבל.

[ט, כו]
ברוך ה' אלוהי שם -
חייבין אנו להוסיף תודות לשם, שהוא אלהי שם, והוא ישים כנען עבד לו ולשם.
והטעם שיכריחנו לעבוד את שם, כי מלת למו, כמו להם והוי"ו נוסף כוי"ו, תביאמו, לכן בחסרון ה"א ובלא וי"ו לא ימצא.
והזכיר עם שם השם הנכבד והנורא, בעבור כבוד שם ואין יפת כמוהו.

ואמר הגאון:

כי תחסר מלת אבי והיה ראוי להיות ארור אבי כנען. אמר: כי כמוהו: לעיני חנמאל דודי, שהוא בן דודו.
ויתכן שהיה גדול מירמיה בשנים והיה קורא אותו בשם אביו, בעבור כבוד האב.
וכן אשת אחי האב קראה הכתוב: דודתך. וזה אבי כנען איננו כן:

[ט, כז]
ופירוש יפת –
מן יפה ולא פירש יפה, רק הוא כמו ירחיב ובלשון ארמית כמוהו, והוא מהבנין הכבד הנוסף כמו: ומלכים ירד.
ובפסוק הזה ברך יפת גם שם, כי פירוש: וישכון באהלי שם. שישכון אלוהים באהלי שם, כי בפסוק הראשון ברך השם.

ויהי כנען עבד למו-
לשם וליפת, גם לאחיו והנה הוא עבד עולם.
כי מאלה נפצה כל הארץ וזה הדבר היה אחר שנים רבות אחר המבול.