פרק כא, א
וה' פקד את שרה כאשר אמר, ויעש ה' לשרה כאשר דבר. יש הפרש בין לשון פקידה ללשון עשיה כי הפקידה אינה כי אם זכירה בעלמא, והעשיה היא פעולה ממשית. כמו שכתוב ואעשך לגוי גדול, ומסיק (ב"ר לט יא) שלשון דבור מורה יותר חיבה מן לשון אמירה, לפי שהדבור מורה על בירור הדברים בפירוש בחיתוך הלשון, וזה מתייחס אל לשון עשייה.

וביאור הענין הוא, שכאשר נפקדה שרה נפקדו כל העקרות עמה, כמו שפרשתי פרשת לך לך על פסוק והיתה לגוים (יז טז). ואע"פ שנפקדו עמה, מכל מקום לא היו שוים לשרה, כי פקידת שרה בלשון עשייה ממש בפועל ידי השם יתברך, כמו שכתוב (מדרש תהלים קלט ה) גדולים צדיקים ממעשה שמים וארץ, כי הצדיקים נבראו בשתי ידים כו' דהיינו עשייה ממש, ובלשון דבור המורה על חיבה, כמו שכתוב (בראשית טו ז) והנה דבר ה' אליו לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך וגו'. אבל שאר העקרות בלשון פקידה לבד, ובלשון אמירה שאין בו חיבה כל כך, כי פרשת לך לך מתחיל בלשון אמירה, ושם נאמר (יז טז) וברכתיה והיתה לגוים, רצה לומר שתהיה לעזר לכל הגוים כי יפקדו עקרות של גויי הארצות עמה. זה הוא שאמר וה' פקד את שרה, כאלו אמר עם שרה, פירוש את משמש לשון עם, כמו הבאים מצרימה את יעקב (שמות א א) שאותן העקרות שנפקדו עם שרה לא נפקדו כי אם בלשון פקידה ובלשון אמירה.
אמנם ויעש ה' לשרה, פירוש לשרה עצמה בלשון דבור, כאשר דבר ועשיה ממש. דרך משל, מי שאינו אוהב גדול לחבירו, אף על פי שלפעמים הוא זוכרו, מכל מקום אינו עושה כל כך בעבורו, אבל בשביל אוהבו הוא נכנס בעובי הקורה ועושה בעבורו.
ומה שנאמר וה' בוי"ו, רז"ל אמרו (בראשית רבה נא ב) כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו, סמך מכאן לדברי רז"ל (ראש השנה יא) שפקידה זו היתה בראש השנה אשר בו הקב"ה יושב בדין עם כל בית דינו שלמעלה לכך קורין פרשה זו בראש השנה.

פרק כא, י
כי לא יירש בן האמה הזאת. וכי בעבור שגרשו אי אפשר לו לחזור לירושתו אחרי מות אביו? ונראה שעל ירושת המעשים הוא מדבר, כי ראתה שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק בגלוי עריות, מצד שהיה בן הגר המצרית הולידה בדומה לה, כי כל המצריים שטופי זימה, שנאמר (יחזקאל כג כ) וזרמת סוסים זרמתם, ותולדותיהן כיוצא בהם. על כן אמרה שרה לגרשו כדי שלא ילמוד יצחק ממעשיו. ואם תאמר אדרבא, שמא יצחק יהפכו ויחזירו למוטב, על זה אמרה ידעתי בנבואה כי לא יירש עם בני ממעשה אביו אברהם הטובים, ועל כן נשאר החשש שמא ילמוד יצחק ממנו.
ויתר ענין פרשה זו עיין לקמן פרשת חיי שרה בפסוק ושמה קטורה. (כה א).