{ב} ויהי בבית אדוניו וגו'. הנה יסדר הכתוב הדרגות המעלות אשר העלה ה' אותו, כי מקודם כשקנאו נתנו לעבוד עבודת עבדים העובדים עבודת חוץ כי הגדולים לא יעמידו לשרת בבתיהם אלא אשר יהיה איש ראוי ומצליח, ולזה צוה ה' אתו את ההצלחה, ובזה היה בבית אדוניו המצרי משומרי הבית, והוא אומרו ויהי בבית אדוניו ולא בשאר עבודות.

ועוד לו מדרגה אחרת כשראה אדוניו וגו' וישרת אותו פירוש יחדו לשרת אותו ביחוד שבזה יהיה חשוב ולא יחיה חיי צער כחיי העבדים השפלים.

ועוד לו ויפקידהו על ביתו הרי זה קנה מעלה על כל קנין אדונו.

ועוד לו ויעזוב כל אשר לו וגו',

ועוד לו שלא ידע אתו וגו' שלא היה יודע הנכנסים והיוצאים ונעשה הוא שליט פירוש מיירדומ''ו בלע''ז בכל קנין המצרי.

{ט} באשר את אשתו. פירוש לא שחשך אותך ממני בצו לצו, אלא לצד שאת אשתו הוא הדבר המחשיך אותך ממני, או לשלול צד המעלה.

ואיך אעשה וגו'. פירוש כי בזה אני מפסיד כל הטוב המושג אצלי.

ועוד אני מחסיר עצמי ממקור הנשמות כי דבר זה הוא אסור גם לבני נח, והוא אומרו: וחטאתי לאלהים.

ועוד ירצה כי אין לה לטעון כי תסתיר הדבר ולא ידע אדונו, ונמצא עומד במצבו באין מחסור, לזה אמר וחטאתי לאלהים, והוא שעשאני במצב זה וממנו לא יסתר דבר, ונמצא מפסיד מצבו הטוב.

{יב} ותתפשהו וגו' לאמר וגו'. פירוש התורה מגדת כוונתה בתפיסת הבגד שכוונתה לאמר וגו', אבל היא לא אמרה כלום אלא שלחה ידה לתופסו להכריחו קום עשה.

{יד} ותקרא לאנשי וגו'. לצד שידעה צדק יוסף בעיני אדונו, ולא יאמין לדבריה, לזה נתכוונה ותקרא להם שהם יאמרו בבוא אדוני יוסף, והוא אומרו לאמר, ובערה בם אש הקנאה להעיד, והוא אומרו ראו הביא לנו וגו' לצחק בנו שתפתם בצרתה כי גם עליהם גדלו והוא איש נכרי.

או ירצה באומרו ראו כי יעידו על הדברים כי כן ראו, והוא אומרו לאמר ראו, גם נתחכמה להתרעם נגד הבעל שבזה אם יליץ טובה עליו תאמר אף זו מן התוכחות עליך תלונתי.

{יז} ותדבר אליו וגו' לאמר. פירוש אומרו לאמר כי כן יאמרו אנשי הבית עדים בדבר, ולזה תמצא שלא חרה אפו על יוסף אלא על מה שנתנה חוזק לדבריה מהודעות הזולת והוא אומרו כשמוע אדוניו וגו' לאמר כדברים וגו' כי לא היה צריך הכתוב לומר אלא כשמוע אדוניו דברי אשתו, אלא נתכוין לומר שלא חרה אפו אלא כשמוע שיש מגידים על הדברים, והוא אומרו לאמר כדברים וגו'. עוד יתבאר בסמוך.

{יט} לאמר כדברים וגו'. פירוש לא שהאמין בה כי כדבריה כן היה, אלא לצד שאמרה אשתו כן עשה תנועה קטנה, ולזה לא יסרו ולא עשה לו דבר כמשפט הנעשה לעבד הנותן עיניו באשת אדונו.

{כא} ויהי ה' את יוסף ויט וגו'. פירוש כי בהשראת שכינה על האדם יושפע הנסמך מהמשרה שכינתו ממה שבו, וידוע הוא חן המקום ברוך הוא כי הוא מקור החן, והוא אומרו ויהי ה' את יוסף ובזה ויט אליו חסד פירוש ממילא, ואומרו ויתן חנו להיות כי לא תרגיש בחינת הרע במתק החן, לזה הוצרך ה' להרכיב בעין שר בית הסוהר אמצעי לערב אליו חן צדיק, והוא אומרו ויתן חנו בעיני וגו', והבן.

{כב} הוא היה עושה. תרגום פירוש על מימריה. ולדבריו למה לא ידבר הכתוב צחות ויאמר בפירוש על פיו היו עושים. ואולי שנתכוין הכתוב בשנותו את טעמו, להודיע גם כן שהגם שהיה הוא המנהיג לא היה מתנהג בשררה, ומונע עצמו מתשמיש דבר אשר היו עושים שם האסורים. אלא ידו כיד כולן שוה,. וזה יגיד מזג טבעו כי טוב הוא ומצא חן ושכל טוב בעיני ה' ואדם.