{ו} והנם זועפים. טעם זעיפת פני שניהם, על פי דבריהם ז''ל (ברכות נה:) שכל אחד חלם גם פתרון חלום חבירו, לזה שר המשקים היה זועף במה שראה בפתרון חבירו כי רע הוא ירא גם לנפשו ונבהל, ושר האופים הגם שחלם פתרון חבירו לטובה עם כל זה להיותו מוכן לפורענות מזלו מגידו ולבו לא נכון עמו.

{ז} וישאל וגו'. צריך לדעת למה הוצרך לומר אשר אתו במשמר, גם למה הוצרך לומר בבית אדוניו.

ונראה כי יתן הכתוב טעם לשאלת יוסף לב' שרים מדוע פניכם כי אין זה מהלכות דרך ארץ לבקש לדעת מחשבות הגדולים, והוא אומרו וישאל יוסף את סריסי פרעה פירוש הגם שהוא יוסף כידוע עבד, והם סריסי המלך, אף על פי כן שאלם, והטעם הוא אשר אתו במשמר. יש בזה ב' טעמים:

הא' כי להיותם עמו במשמר חש כי זעפם עמו הוא,

והב' כי לצד שהם אתו במשמר, כל הפנים שוים וכולן יקראו אסורים, ולצד זה לא חש לגדולתם, ועוד שהיו בבית אדוניו, ואפשר כי נוגע זעף זה לאדונו ושאל משפט עבד נאמן לאדונו לפקח בעניניו, ולזה שאלם לאמר אליו מדוע וגו'. דקדק לומר היום כי אין לומר שפניהם רעים לצד אוסרם בבית משמר כי דבר זה אינו חדש, והיה להם להיות כן גם אתמול גם משלשום.

{ח} ויאמרו וגו' ופותר אין אותו. פירוש אין פותר במציאות לפותרו בשום אופן, וזה היפך מהאמור בפרעה (מ''א ח') ואין פותר אותם פירוש שהיו פותרים אלא לא פתרו את החלום פתרון המתקבל.

הלא לאלהים פתרונים. רוצה לומר כי הוא יפתור ונתחכם שלא יחשבוהו כי מתגדל בדבר ואמר כי ה' יש לו פותרי חלומות הרבה והוא אחד מהם, והוא אומרו ספרו נא לי.

עוד נתכוין באומרו פתרונים לשון רבים על דרך אומרם בהרואה (נה:)

כי כ''ד פותרי חלומות היו בירושלים ופתרו חלום של רבי בנאה ומה שפתר זה לא פתר זה וכולם נתקיימו ע''כ.

וזה הוא אומרו לאלהים פתרונים פירוש שימצא לחלום הרבה פתרונים וכולם צודקים. ודקדק לומר תיבת נא לב' טעמים:

הא' כי פתרון החלום לא יצדיק, אלא אם יפתרנו ביומו ולא לאחר זמן, כי כל דברי החלום יכונו יחדיו ביומו, וכמו כן תמצא שאין מתענין תענית חלום אלא ביומו ואפילו בשבת (שבת יא.), לזה אמר ספרו נא לי פירוש עתה לשלול שלא יאחרו עד יום או יומים אחר שיוסר עצבון נפשם.

וטעם ב' על דרך אומרם ז''ל (ברכות נה:) כי החלומות הולכים אחר הפה, ולזה חש יוסף שיקדימו לספר תלומותם לזולת מבלעדיו ויתקיים פתרון הזולת, לזה אמר ספרו נא, פירוש עתה ספרו לי כדי להקדים פתרונו. והגם שאמרו בפ' הרואה כי כ''ד פותרי חלומות היו בירושלים וכולן פתרו חלומו של רבי בנאה וכמו שכתבנו בסמוך. אומר אני כי דוקא אם לא יהיו הפתרונים סותרין זה את זה, אבל אם היו סותרים כמו שתאמר ראשון יאמר כי יוציאוהו מהמשמר לגדולה, ושני יאמר שם ישב עד מות, אין מתקיים אלא ראשון, ולזה אמר יוסף ספרו עתה, שבזה יבטח כי יתקיים פתרונו.

{ט} בחלומי. פירוש להיות שחלם פתרון חלום חבירו כאומרם ז''ל (ברכות נה:) לזה אמר בחלומי פירוש אשר חלמתי לעצמי.

{יד} כי אם זכרתני וגו'. אולי שהתנה עליו שלא יתקיים הפתרון הטוב אלא בתנאי אם זכרתני, וטעם יוסף ששם בטחונו בו לצד כי ראה חלומו יגיד בשורה טובה, כי ישראל נמשלו לגפן כאומרם בפסוק (חולין צב.) והנה גפן לפני וגו', ואם לא בא החלום אלא לדבר הנוגע לשר המשקים, היה די לה' להראותו שנותן הכוס על כף פרעה, אלא ודאי הראוהו על יוסף שהוא הגפן שהיה לפניו שם בבית הסוהר, ואומרו והיא כפורחת פירוש שתפריח ותעלה הגפן, נצה פירוש יתעלה ממדרגה למדרגה, והוא שהודיעו מכלל הפתרון ואמר לו כי אם זכרתני וגו', ואחר האמת כן היה שעל ידו נתעלה יוסף, וסבר יוסף שיפרש לו הדבר הנאמר לו בחלום, וגילה לו סודו.

וטעם שנענש יוסף, כי טעה בחושבו כי מרצונו של שר המשקים תהיה מעלת יוסף ולא כן הוא, שאמת כי ה' יעשה הדבר על ידו אבל לא לרצונו, וכמו שכן היה שעל כרחו דבר אל פרעה ושם אתנו (מ''א י''ב). ובמראה החלום שהודיעו הדבר לשר המשקים, כדי שיתבשר יוסף בדבר לא שישים בטחונו בו.

{טו} כי גונב גנבתי. טעם כפל גנב וגו' לאמר כי שני גניבות נעשו בו, גניבת הגוף, וגניבת דעת הקונים שחשבו שהוא עבד שבזה קנו אותו מהם, לזה אמר גניבה ב' פעמים, ומעתה הנה הוא לעצמו ואין גופו קנוי ללוקח, ואולי כי נתכוין יוסף לסתור נימוס מצרים שאין עבד מולך ולא לובש וכו', (ב''ר פ''ט) ולצד שראה בחלום כי יעלה לגדולה, אמר להסיר טעות הנשמע כי הוא עבד. ואפשר שלא הקפיד ה' על דבר זה כי צריך אדם להרים מכשולו, ולא הקפיד ה' אלא על אומרו זכרתני וגו'. ואומרו וגם פה, פירוש בעיר הזאת לא עשיתי מאומה. וכהוכחה שהוכיחו מהשמלה כאומרם ז''ל (תרגום יונתן ל''ט י''ד) כי בדקו שמלת המרשעת ומצאו שקר בימינה, ואת זה שילם יוסף לכהני פרעה שבדקו השמלה והוציאו מעליו לשון הרע, לזה נתן להם חקם במושלם אשר קצב להם פרעה, (מ''ז כ''ב) כי זולת זה היה חושב עליהם מחשבות כי ועל פיך ישק כל עמי (מ''א מ') אמר אליו פרעה.

{טז} וירא שר האופים כי טוב. פירוש הוא שחלם פתרון שר המשקים ראה כי טוב פתרו, פירוש על נכון, והוא עד נראה, מה שאין כן שר המשקים אפשר שלא יצדיק ודאי כי הוא זה הפתרון.

או ירצה על זה הדרך כי טוב דבר לו בפתרונו, וכאלו אמר כי פתר טוב ולא רע, וחשב שאולי גם אותו יבשר בשורה טובה, ותקותו מפח נפש. כי הראוהו הגלות של ישראל אשר יאכלו העמים הנמשלים לעופות, כאומרו (לעיל ט''ו י''א ותרגום יונתן שם) וירד העיט על הפגרים, את ישראל הרמוזים ללחם, דכתיב (תהלים יד) אוכלי עמי אכלו לחם, גם רמז באומרו על ראשי כי ישראל הם עליונים על כל העמים, ותמצא שבחלום שר המשקים לא הזכיר ששתה פרעה את הכוס, אלא נתינתו בידו לכבוד ולמעלה, מה שאין כן חלום שר האופים שהגיד אכילת העופות מן הסל.

{יח} זה פתרונו. טעם אומרו כן בפתרוני החלומות, נתכוין להשליט הדיבור של הפתרון על המחשבה, שבזה החלומות הולכים אחר הפה. כי המחשבה מתהפכת כפי הדיבור השולט עליה, ודוקא אם יאמר זה פתרונו שבזה משליט הדיבור. וכמו כן תמצא שדיבר בדרך זה בפתרון חלום פרעה, כאשר אבאר שם בעז''ה.

{כג} ולא זכר שר המשקים וגו'. פירוש הגם שלא שכחו בתחלה לא זכר שמו, כאשר צוה עליו יוסף דכתיב (י''ד) זכרתני.

ועוד מודיע הכתוב ששכחו גם מלבו. והכוונה בזה כי לצד שהחליט שלא לזוכרו נשכח מלבו, כי אם היה בלבו ובדעתו צד אחד לזוכרו באמצעות זה היה קצת נזכר אלא לצד החלט הדבר נשכח ממנו (מלבו). ואולי ירמוז עוד וישכחהו, שהיה משכיחו מלבו ומדעתו עת עלות על זכרונו עד עת קץ שפקד ה' את יוסף ויזכרהו, ואולי שירמוז באומרו וישכחהו על זה הדרך וישכח הוא אבל הקדוש ברוך הוא לא שכחו ויזכרהו לטובה ויהי מקץ וגו' ואז שר המשקים זכר אותו בעל כרחו.

חסלת פרשת וישב