פרשה עה: פגישת יעקב עם עשו
פרשה עו: דורון תפילה ומלחמה
פרשה עז: ויאבק איש עמו
פרשה עח: יעקב, המלאך ועשו


ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים
כמה מלאכים היו חלים ומרקדים לפני אבינו יעקב בכניסתו לארץ?

ר' הונא בשם ר' אייבו אמר:
ס' רבוא מלאכים, היו חלים לפני יעקב אבינו בכניסתו לארץ, הה"ד: ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה, ואין שכינה שורה, פחות מששים רבוא.

רבנן אמרי:
ק"ך רבוא.
ויקרא שם המקום ההוא מחנים
מחנה, הרי ששים רבוא.

מחנים
הרי ק"ך רבוא.

אמר רבי יודן:
נטל מאלו ומאלו, ושלח פרוזבין לפניו.
הה"ד: וישלח יעקב מלאכים לפניו.



וישלח יעקב מלאכים לפניו
ר' פנחס בשם ר' ראובן פתח:
(תהלים יז) קומה ה' קדמה פניו, הכריעהו, פלטה נפשי מרשע חרבך.

ר' פנחס אמר:
חמש פעמים דוד מקים להקב"ה בס' תהלים.
(שם ג)קומה ה' הושיעני אלהי.
(שם ז)קומה ה' באפך.
(שם י) קומה ה' אל נשא ידך אל תשכח.
(שם ט) קומה ה' אל יעוז אנוש.
(שם יז) קומה ה' קדמה פניו.

אמר לו הקדוש ברוך הוא: דוד בני! אפילו את מקימני כמה פעמים איני קם.
ואימתי אני קם?
לכשתראה עניים נשדדים ואביונים נאנקים, הה"ד: (שם יב) משוד עניים מאנקת אביונים.

ר' שמעון בר יונה אמר:
עתה אקום! כל זמן שהיא מוכפשת באפר כביכול, אלא לכשיגיע אותו היום שכתוב בו: (ישעיה נב) התנערי מעפר קומי, שבי ירושלים.
באותה שעה, (זכריה ג) הס כל בשר מפני ה'.

למה?
כי נעור ממעון קדשו.

אמר רבי אחא:
כהדא תרנגולתא דמנענה גרמה מן קיטמא.
קדמה פניו,קדמיה לרשיעא, עד לא יקדמינך.
הכריעהו, הכריחהו לכף חובה, שוברה,ו היך מה דאת אמר: (תהלים כ) המה כרעו ונפלו וגו' פלטה נפשי מרשע חרבך פלטה נפשי, מאותו רשע, שהוא בא מכחה של אותה החרב, שנאמר: (בראשית כז)ועל חרבך תחיה.

דבר אחר:
פלטה נפשי, מאותו הרשע, שהוא חרבך, שבו אתה רודה את עולמך.

רבי יהושע דסכנין, בשם ר' לוי אמר:
פלטה נפשי, מאותו הרשע, שהוא עתיד ליפול בחרבך, הה"ד: (ישעיה לד) כי רוותה בשמים חרבי.
אמר לו הקב"ה: לדרכו היה מהלך, והיית משלח אצלו ואומר: כה אמר עבדך יעקב.


וישלח יעקב מלאכים לפניו
רבי יהודה ברבי סימון פתח:
(משלי כה) מעין נרפש ומקור משחת וגו'.

אמר רבי יהודה בר' סימון:
כשם שאי אפשר למעין להרפס, ולמקור להשחית, כך אי אפשר לצדיק למוט לפני רשע.
וכמעין נרפש וכמקור משחת, כך, צדיק ממיט עצמו לפני רשע.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: לדרכו היה מהלך והיית משלח אצלו, ואומר לו: כה אמר עבדך יעקב.


וישלח יעקב
ר' הונא פתח:
(שם כו) מחזיק באזני כלב עובר מתעבר על ריב לא לו.

שמואל בר נחמן אמר:
משל לארכי לסטים, שהיה ישן בפרשת דרכים, עבר חד ושרי מעיר ליה.
אמר לו: קום לך! דבישא שכיח הכא קם ושרי מקפח ביה.
אמר לו: ניער בישא!
אמר לו: דמיך הוה, ועוררתניה!
כך, אמר לו הקב"ה: לדרכו היה מהלך ואתה משלח אצלו ואומר לו: כה אמר עבדך יעקב?!

רבי יהודה ברבי סימון פתח:
(ירמיה יג)מה תאמרי כי יפקוד עליך ואת למדת אותם עליך אלופים לראש.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: לדרכו היה מהלך ואתה משלח אצלו, ואומר לו: כה אמר עבדך יעקב?!


מלאכים
אלו שלוחי בשר ודם.

רבנן אמרי:
מלאכים ממש.

אמר רבי חמא בר חנינא:
הגר שפחת שרי היתה, ונזדמנו לה חמשה מלאכים, זה שהוא אוהבו של בית, על אחת כמה וכמה! ומה אליעזר שהיה עבד ושל בית נזדווגו לו כמה מלאכים, זה שהוא אוהבו של בית עאכ"ו!

אמר רבי יוסי:
יוסף קטנן של שבטים היה, ונזדווגו לו שלושה מלאכים, הדא הוא דכתיב: (בראשית לז) וימצאהו איש, וישאלהו האיש, ויאמר האיש, זה שהוא אביהן של כולן, אעכ"ו!

לפניו
לזה שבא שעתו ליטול המלכות לפניו.

ר' יהושע אמר:
שלח פורפירא וטלקיה קודמוהי.
אמר לו: אין שני זרזירים ישנים על דף אחד.

אל עשו אחיו
אע"פ שהוא עשו, הוא אחיו.

ארצה שעיר שדה אדום
הוא אדום, ותבשילו אדום, וארצו אדומה, גבוריו אדומים, לבושו אדומים, ופורע ממנו.
אדום, בלבוש אדום.
הוא אדום, (בראשית כה) ויצא הראשון אדמוני.
תבשילו אדום, הלעיטני נא מן האדום האדום הזה.
ארצו אדומה, (שם)ארצה שעיר שדה אדום.
גבוריו אדומים, (נחום ב)אנשי חיל מתולעים וגו'.
ופורע ממנו אדום, (שיר ה)דודי צח ואדום.
בלבוש אדום, (ישעיה סג) מדוע אדום ללבושך.


ויצו אותם לאמר כה תאמרון לאדוני לעשו
רבינו אמר לרבי אפס:
כתוב חד אגרא מן שמי למרן מלכא אנטונינוס. קם וכתב מן יהודה נשיאה למרן מלכא אנטונינוס, נסבה וקרייה וקרעיה.
אמר ליה: כתוב מן עבדך יהודה למרן מלכא אנטונינוס.

אמר ליה רבי:
מפני מה אתה מבזה על כבודך?
אמר ליה: מה אנא טב מן סבי, לא כך אמר: כה אמר עבדך יעקב!

עם לבן גרתי
לבן דהוא רבהון דרמאי יהיבתיה בחפתי לההוא גברא, על אחת כמה וכמה!
ולמה עם לבן גרתי ואחר עד עתה?
שעדיין לא נולד שטנו של אותו האיש, אבל עכשיו נולד שטנו של אותו האיש.

דאמר רבי פנחס בשם רבי שמואל בר נחמן,
מסורת הוא, שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל, הה"ד: (ירמיה מט) אם לא יסחבום צעירי הצאן.

ולמה קורא אותן צעירי הצאן?
שהם צעיריהם של שבטים.


ויהי לי שור וחמור וגו'
ר' יהודה ור' נחמיה, ורבנן
ר' יהודה אומר:
משור אחד יצאו שוורים הרבה, ומחמור אחד יצאו חמורים הרבה.

ר' נחמיה אמר:
לישנהון דברייתא היא חמורתא גמלתא.

רבנן אמרי:
שור זה משוח מלחמה, שנאמר: (דברים לג) בכור שורו הדר לו.
חמור, זה מלך המשיח, שנאמר: (זכריה ט) עני ורוכב על חמור וגו'.
צאן, אלו ישראל שנאמר: (יחזקאל לד) ואתנה צאני צאן מרעיתי ועבד ושפחה.
(תהלים קכג)הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם.
(שם)חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז.


וישובו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו
שאת נוהג בו כאח, והוא נוהג בך כעשו.

וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו
ריש לקיש אמר:
עמו
כעמו. מה הוא, שהוא גבור ויכול לעמוד כנגד ארבע מאות איש, כך כל אחד ואחד. מהן עשוי על ארבע מאות איש.

רבי לוי אמר:
הלך ונטל אגרומי ממצרים.
אמר: אין יכילנא ליה הא טב, אם לאו, אנא אימא ליה, אייתא מכסא! ומגו כן, אנא קאים עליו, וקטילנא ליה:


דבר אחר:
וישלח יעקב מלאכים
זהו שנאמרה ברוח הקודש על ידי שלמה מלך ישראל, (משלי י) ברכות לראש צדיק ופי רשעים יכסה חמס.
כנגד מי אמר שלמה המקרא הזה?
לא אמרו, אלא כנגד יעקב ועשו.
ברכות לראש צדיק,זה יעקב.
ופי רשעים יכסה חמס, זה עשו הרשע.
אשריהם הצדיקים, שמתברכין בארץ ומתברכין בשמים, וכך היא המדה, שנאמר: (ישעיה סה) אשר המתברך בארץ יתברך באלהי אמן, להודיעך, שכל הברכות שבירך יצחק את יעקב, כנגדו ברכו הקב"ה מלמעלה.
יצחק אמר לו: (בראשית כז) ויתן לך האלהים מטל השמים וגו'
והקדוש ברוך הוא ברכו: בטל ומטר, שנאמר: (מיכה ה) והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל וגו'.
יצחק אמר לו: ומשמני הארץ.
והקב"ה ברכו: בתבואה, שנאמר: (ישעיה ל) ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה.
יצחק אמר: יעבדוך עמים.
והקדוש ברוך הוא אמר לו: (שם מט) והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך.
יצחק אמר לו: הוה גביר לאחיך.
והקב"ה אמר לו: ע"י משה (דברים כז) ולתתך עליון על כל הגוים.
הא למדת, שכל הברכות שברכו יצחק מלמטה ברכו הקדוש ב"ה מלמעלה.

ואף רבקה אמו ברכתו כנגדן, שנאמר: (תהלים צא) יושב בסתר עליון.
וכך אמרה לו: כי מלאכיו יצוה לך וגו'.
כיון שאמרה לו בלשון הזה, ברכתו רוח הקודש: יקראני ואענהו וגו'.
וכי מאחר שברכו הקדוש ברוך הוא אביו למה חזר וברכו, שנאמר: (בראשית כח) ויקרא יצחק את יעקב ויברך אותו.
אלא שראה יצחק ברוח הקודש, שעתידין בניו להגלות לבין האומות.
אמר לו: בא ואברכך ברכות של גלויות, שיחזור עליך הקב"ה ויקבצך מבין הגליות.

ומה הן הברכות?
(איוב ה) בשש צרות יצילך, ובשבע לא יגע בך רע
(שם) בשוט לשון תחבא, ולא תירא משוד, כי יבא לשוד, ולכפן תשחק, ומחית הארץ אל תירא.
לכך נאמר: ברכות לראש צדיק.


דבר אחר:
וישלח יעקב
(תהלים קמ)אל תתן ה' מאוויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה
אמר לפניו: רבון העולמים! אל תתן לעשו הרשע מחשבות לבו.

מהו זממו אל תפק?
אמר לפניו: רבונו של עולם! עשה לו זמם לעשו הרשע, כדי שלא תהא לו נחת רוח שלימה.

ומה זמם עשה לו הקדוש ברוך הוא לעשו הרשע?
אמר רבי חמא בר חנינא:
אלו בני ברבריא ובני גירמאניאה, שאדומיים מתייראין מהם.

דבר אחר:
אל תתן ה' מאויי רשע
אמר לפניו: רבון העולמים! כשם שהיתה בדעתו של לבן לעשות עמי רעה ולא עזבתו, אף מחשבות של עשו אחי, שמחשב עלי להרגני, הפר רעתו.

זה אחד משלושה בני אדם שחשבו רעות ולא עמדו בידן:
עשו
וירבעם
והמן

עשו, שנאמר: (בראשית כז) ויאמר עשו בלבו.
בירבעם, כתיב: (מלכים א יב) ויאמר ירבעם בלבו.
בהמן, כתיב: (אסתר ו) ויאמר המן בלבו.

מהו ויאמר עשו בלבו?
אמר: קין הרג את אחיו ולא עשה לו המקום כלום, וסוף שהוליד בנים אחרים, וירשו עמו את העולם, אבל אני אהרוג את יצחק אבי תחלה, ואחר כך אהרוג את יעקב אחי, ואירש את העולם לבדי, שנאמר: (בראשית כז)יקרבו ימי אבל אבי.
אמר: אקרב אבלו של אבא קודם, ואח"כ ואהרגה את יעקב אחי, ולא הספיק הקב"ה בידו, לכך נאמר:אל תתן ה' מאויי רשע.


דבר אחר:
וישלח יעקב מלאכים
בוא וראה מה כתיב: למעלה מן הענין, (שם לב) ויאמר יעקב כאשר ראם.

כמה היה מחנה אלהים?
שני אלפים רבוא ממלאכי השרת, שנאמר: (תהלים סח) רכב אלהים רבותים אלפי שנאן ה' בם סיני בקודש.

ויקרא שם המקום ההוא מחנים
שתי מחנות.
למה?
מלמד, שנתנו לו ליעקב ארבעת אלפים רבוא מלאכי השרת, ונדמו לחיילות של מלך, מהן לובשי ברזל, ומהן רוכבי סוסים, ומהן יושבי קרנות.

פגע בלובשי ברזל, אמר להם: משל מי אתם?
אמרו לו: של יעקב.

פגע ברוכבי סוסים, אמר להם: משל מי אתם?
אמרו לו: של יעקב.

פגע ביושבי קרנות, אמר להם: משל מי אתם?
אמרו לו: של יעקב, שנאמר: מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי.

ואף יעקב היה מזכיר לעשו שמו של הקדוש ברוך הוא ליראו ולבהלו, שנאמר: כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלהים.

משל למה הדבר דומה?
לאחד שזימן את חבירו לסעודה, והכיר בו שהיה מבקש להרגו.
אמר: דומה טעם תבשיל זה, כטעם אותו תבשיל שטעמתי בבית המלך.
אמר: ידע ביה מלכא, מסתפי ולא קטליה.
אף כך יעקב, כיון שאמר לעשו: כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלהים.
אמר עשו הרשע: הגיעו הקב"ה לכבוד הזה שוב איני יכול לו.


דבר אחר:
וישלח יעקב מלאכים
למה שלח יעקב אצלו שלוחים?
אלא כך אמר: אשלח לו שלוחים, אם יחזור בתשובה.
אמר להם: אמרו לו, אל תאמר יעקב כדרך שיצא מבית אביו הוא עומד, שנאמר: כי במקלי עברתי וגו'.

ויצו אותם לאמר
אמרו לו: אל תאמר כשיצא מעמך נטל בידו כלום מתפיסת הבית, אלא בשכרי קניתי, כל הללו בכחי! שנאמר: ועתה הייתי לשני מחנות.
באותה שעה שקרא יעקב לעשו אדוני, אמר לו הקדוש ברוך הוא: אתה השפלת עצמך וקראת לעשו אדוני שמונה פעמים, חייך! אני מעמיד מבניו שמנה מלכים קודם לבניך, שנאמר: (בראשית לו) ואלה המלכים אשר מלכו וגו'.
אמר להם: אמרו לו: אם לשלום אתה מתוקן אני כנגדך, ואם למלחמה אני כנגדך.
יש לי גבורים בעלי גבורה וזרוע, שאומרים לפני הקב"ה דבר והוא עושה להם רצונם, שנאמר: (תהלים קמה)רצון יראיו יעשה.
לפיכך בא דוד ליתן שבח וקלוס לפני הקדוש ברוך הוא, שעזרו בברחו מפני שאול, שנאמר: (שם יא) כי הנה הרשעים ידרכון קשת.

מה כתיב: אחריו?
(שם) כי השתות יהרסון צדיק מה פעל.
אמר לפניו: רבון העולמים, אם רחקת ונטשת את יעקב, שהוא משתיתו ויסודו של עולם, שנאמר: (משלי י) וצדיק יסוד עולם, צדיק מה פעל?
על אותה שעה נאמרה (תהלים כ)אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלהינו נזכיר.


דבר אחר:
ויהי לי שור וחמור
שור, זה יוסף, שנאמר: (דברים לג) בכור שורו הדר לו.
חמור, זה יששכר, דכתיב: (בראשית מט) יששכר חמור גרם.

ובן בנו של יוסף עומד לכלות את עמלק, שנאמר: (שמות יז) ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב.

ובניו של יששכר יודעין מה הקב"ה עושה בעולמו, שנאמר: (ד"ה א יב) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים.
וצאן, אלו ישראל, שנאמר: (יחזקאל לד)ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם.
ועבד, זה דוד, שנאמר: (תהלים קטז) אני עבדך בן אמתך.
ושפחה, זו אביגיל, שנאמר: (שמואל א כה) הנה אמתך לשפחה.

באותה שעה הלכו אותן השלוחים אצל עשו, וראו עמו גבורים מזויינין, ובאו ואמרו ליעקב: שנאמר: וישובו המלאכים אל יעקב לאמר: באנו אל אחיך, אל עשו.

מהו וארבע מאות איש עמו?
אמר רבי שמואל בר נחמני:
ארבע מאות מלכים קושרי כתרים.

ויש אומרים:
ארבע מאות מיני אפרכין היו עמו.

ור' ינאי אמר:
ארבע מאות ראשי גייסות היו עמו.

וכיון שאמרו לו ליעקב כל אותה גדולה, היה מתיירא, והיה מחלק את נשיו ואת בניו לשתי מחנות, שנאמר: ויחץ את העם אשר אתו.


ויאמר אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו
באותה שעה אמר אבינו יעקב לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, כתבת בתורתך (ויקרא יב) ושור או שה, אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד.
אם יבא רשע זה ויאבד את בני ואת אמם כאחת, ספר תורה שאתה עתיד ליתן על הר סיני, מי יקרא בו?
בבקשה ממך, הצילני נא מידו, שלא יבא ויכני אם על בנים. שנאמר: הצילני נא.

מה עשה?
עמד ושלח לו דורון, לסמות את עיניו, שנאמר: (דברים טו)כי השוחד יעור עיני חכמים, ואין חכמים אלא אדומים, שנאמר: (עובדיה א) והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו.

ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו
מהו ורוח תשימו?
אמר יעקב לפני הקב"ה: רבונו של עולם, אם יהיו צרות באות על בני, לא תביא אותם זו אחר זו, אלא הרווח להם מצרותיהם.
באותה שעה נשא יעקב את עיניו וראה את עשו שהוא בא מרחוק, ותלה עיניו למרום. בכה ובקש רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא, ושמע תפלתו, והבטיחו שהוא מושיעו מכל צרותיו בזכותו של יעקב, שנאמר: (תהלים כ) יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב.



ויירא יעקב מאד ויצר לו
ר' פנחס בשם ר' ראובן:
שני בני אדם הבטיחן הקב"ה ונתייראו:
הבחור שבאבות
והבחור שבנביאים.

הבחור שבאבות, זה יעקב, שנאמר: (שם קלח)כי יעקב בחר לו יה.
ואמר לו הקדוש ברוך הוא: והנה אנכי עמך ובסוף נתיירא, שנאמר: ויירא יעקב!

הבחור שבנביאים, זה משה, שנאמר: (שם קו) לולי משה בחירו.
ואמר לו הקב"ה כי אהיה עמך, ולבסוף נתיירא, (במדבר כא)ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו, אינו אומר אל תירא אותו, אלא למי שנתיירא.

ר' ברכיה ור' חלבו, בשם ר' שמואל בר נחמן, משם ר' נתן:
ראוים היו ישראל כלייה בימי המן, אלולי שנסמכה דעתן על דעת הזקן אביהם, אמרו: מה אבינו יעקב, שהבטיחו הקדוש ברוך הוא ואמר לו: והנה אנכי עמך, נתיירא, אנו על אחת כמה וכמה!
הוא שהנביא מקנתר את ישראל ואומר להם (ישעיה נא) ותשכח ה' עושך, נוטה שמים ויוסד ארץ.
אמר להון: אנשיתון מה אמר לכון (ירמיה לא) כה אמר ה' אם ימדו השמים מלמעלה, אם ראיתם שמים שמטו והארץ מתמוטטה, מנטיית שמים וארץ לא היה לכם ללמוד?!
אלא ותפחד תמיד כל היום.


דבר אחר:
ויירא יעקב מאד ויצר לו
אמר ר' יהודה בר' עילאי:
לא היא יראה לא היא צרה.
אלא ויירא, שלא יהרוג.

ויצר לו
שלא יהרג.
אמר: אם הוא מתגבר עלי הורגני, ואם אני מתגבר עליו, אני הורגו.
הדא הוא: ויירא, שלא יהרוג.
ויצר לו, שלא יהרג.
אמר: כל השנים הללו יושב בארץ ישראל, תאמר שהוא בא עלי מכח ישיבת א"י?!
כל השנים הללו הוא יושב ומכבד את הוריו, תאמר שהוא בא עלי מכח כיבוד אב ואם!
שהרי כך אמר: יקרבו ימי אבל אבי.
תאמר שמת אותו זקן ובא עלי להרגני?!

אמר רבי יהודה בר' סימון:
כך אמר לו הקב"ה: (בראשית לא) שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך, תאמר עד כאן היו התנאים 'ושמרני בדרך הזה', ולא יותר?!

אמר רבי יודן:
אמר לו המקום שוב אל ארץ אבותיך. אף על פי כן ויירא יעקב מאד!
אלא מכאן, שאין הבטחה לצדיק בעולם הזה.

ר' הונא בשם ר' אחא אמר:
הנה אנכי עמך, אם יהיה אלהים עמדי.
אלא מכאן, שאין הבטחה לצדיק בעוה"ז.

ר' הונא בשם ר' אחא אמר
(שמות ד) ויאמר כי אהיה עמך, ואין דבר רע מזיקך, וכתיב: (שם ד) ויהי בדרך במלון.
אלא, שאין הבטחה לצדיק בעולם הזה.

ר' פנחס בשם ר' חנין דציפורן אמר:
(מלכים א א) ויען בניהו בן יהוידע את המלך, ויאמר אמן כן יאמר, והלא כבר נאמר (ד"ה א כב)הנה בן נולד לך, הוא יהיה איש מנוחה, אלא אמר: הרבה קטיגורין יעמדו מכאן ועד גיחון:


ויחץ את העם
לימדך תורה דרך ארץ, שלא יהא אדם נותן כל ממונו בזוית אחד.

ממי אתה למד?
מיעקב, שנאמר: ויחץ את העם וגו'.
וכן הוא אומר: (מלכים א יח) ואחביאם חמשים איש במערה.

ויאמר אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו,
אלו אחינו שבדרום.

והיה המחנה הנשאר לפליטה
אלו אחינו שבגלות.

אמר רבי הושעיה:
אף על פי שנשארו לפליטה, מתענים היו עלינו בשני ובחמישי.


ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק
הא לעשו לא?!
אלא הבוחר בדרכיהם והעושה כמעשיהם, אני מתקיים עליו.
מי שאינו בוחר בדרכיהם ואינו עושה כמעשיהם, איני מתקיים עליו.

ר' הונא בשם ר' אחא אמר:
מי היה קרוב לדוד, לא אחז?!
הוא מניח לאחז ואומר לחזקיהו (מ"ב כ)כה אמר ה' אלהי דוד אביך?!
אלא הבוחר בדרכיהם והעושה כמעשיהם, אני מתקיים עליו; שאינו בוחר בדרכיהם ואינו עושה כמעשיהם איני מתקיים עליו:


קטנתי מכל החסדים
אמר רבי אבא בר כהנא:
איני כדאי.

ר' לוי אמר:
כדאי אני, אבל קטנתי מכל וגו'.

כי במקלי עברתי את הירדן הזה
ר' יהודה בר' סימון, בשם ר' יוחנן אמר:
בתורה בנביאים בכתובים מצינו, שלא עברו ישראל את הירדן, אלא בזכותו של יעקב.
בתורה, כי במקלי עברתי את הירדן הזה.
בנביאים, (יהושע ד) והודעתם את בניכם לאמר: ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה, ישראל סבא.
בכתובים, (תהלים קיד) מה לך הים כי תנוס הירדן תסוב לאחור וגו', מלפני אלה יעקב.

אמר רבי לוי:
אתר הוא תמן, מצווח ירדן בחמי טבריה. בבהלה נכנס אבינו יעקב לשם, ונעל בפניו עשו, וחתר לו הקדוש ברוך הוא חתירה במקום אחר ויצא.
הה"ד: (ישעיה מג) כי תעבור במים, אתך אני, ובנהרות לא ישטפוך.


הצילני נא מיד אחי מיד עשו
הצל את בני לעתיד לבא, מיד בני בניו, שבאו עליהן מכחו של עשו, הה"ד: (דניאל ז)מסתכל הוית בקרניא, ואלו קרן אחרי זעירה סלקת ביניהון, זה בן נצר. ותלת מן קרניא קדמייתא איתעקרה מן קדמה, זו שנתנו להם מלכותם, מקדין, וקרוס וקרדידוסי.
ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא דא, ופום ממלל רברבן, זו מלכות הרשעה, שהיא מכתבת טירוניא מכל אומות העולם.

אמר רבי יוחנן:
כתיב: על קרניא עשר מינה מלכותא, י' מלכין יקומון מן ארעא, כולהון ביוצאי יריכו של עשו הכתוב מדבר, אלא, (שם)מסתכל הוית בקרניא, ואלו קרן אחרי זעירה סלקת ביניהון,זו מלכות הרשעה.
ותלת מן קרניא קדמייתא איתעקרה מן קדמה, אלו שלושה מלכיות הראשונות.
ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא דא, זו מלכות הרשעה, שהיא מכנסת עין רעה בממונו של אדם, פלן עתיר, נעבדיניה ארכונונוס, פלן עתיר, נעבדיה בליוטוס.

פן יבא והכני אם על בנים
ואתה אמרת (דברים כב) לא תקח האם על הבנים?!

דבר אחר:
פן יבא והכני אם על בנים
ואתה אמרת (ויקרא כג)ושור ושה אותו ואת בנו, לא תשחטו ביום אחד?!


ואתה אמרת היטב אטיב עמך
היטב
בזכותך.

אטיב
בזכות אבותיך.

וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו עזים מאתים ותישים עשרים
אמר רבי אלעזר:
מכאן לעונה האמורה בתורה, הטיילים בכל יום, הפועלים שתים בשבת, הספנין אחת לששה חדשים.
עזים מאתים
שהן צריכות תיישים עשרים.

רחלים מאתים
שהן צריכות אילים עשרים.

גמלים מיניקות
ובניהם שלושים ובנאיהם שלושים.

ר' ברכיה בשם ר' שמעון בן גמליאל, אמר:
לפי שהוא צנוע בתשמישו, לפיכך לא פירסמו הכתוב, אלא גמלים מיניקות ובניהם שלושים.
פרות ארבעים ופרים עשרה
שהן צריכים פרים עשרה.

אתונות עשרים
שהן צריכים עיירים עשרה.

ולמה הוא נותן את הגמלים באמצע?
אלא אמר לו: הוי, רואה את עצמך כאלו אתה יושב על בימה ודן ואני נידון לפניך, ואתה מתמלא עלי רחמים.


ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ואמרת לעבדך ליעקב מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו
רבי ור' יוסי בר' יהודה,
היו מהלכין בדרך. ראו גוי אחד בא לקראתם.
אמרין: תלת מילין הוא שאיל לן:
מה אתון?
ומה אומנתכון?
ולאן אתון אזלין?

מה אתון?
יהודאין.

מה אומנתכון?
פרגמוטטין.

ולאן אתון אזלין?
למזבן חטים מן אוצרי דיבני.

עמוד לו רבי כנגד הגוי, לראות מה ישאל, והמתין לו ר' יוסי בר' יהודה.
אמר: אם אמר מלה, אנא אמר אוחרי.
אמר לו: ומנין אית לך הא?
אמר לו: מיעקב אבונא! והנה גם הוא אחרינו.

ויצו את הראשון וגו' גם את השני
רבי פנחס ור' חלקיה בשם ר' סימון:
במוצאכם אותו בגדולתו.

ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו
הה"ד: (איוב ט) ארץ נתנה ביד רשע פני שופטיה יכסה וגו'.

ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו
למה לא הכניסן לו בערבוביא?
כדי לתמהו על דורון שלו.

ולמה לא הכניסן כולן כאחת?
כדי להשביע עיניו של רשע.
אתי למחסל, והוא אמר קביל אתי למחסל, והוא אמר קביל.

ותעבור המנחה על פניו וגו'
אף הוא בעקא:


ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחותיו וגו'
ודינה היכן היא?
נתנה בתיבה ונעל בפניה.
אמר: הרשע הזה עינו רמה היא, שלא יתלה עיניו ויראה אותה ויקח אותה ממני.

ר' הונא בשם ר' אבא הכהן ברדלא אמר:
אמר לו הקב"ה: (שם ו) למס מרעהו חסד,מנעת מרעך חסד, מנעת חסדך מן אחוך, דאלו איתנסיבת לגברא לא זינתה. בתמיה.
לא בקשת להשיאה למהול, הרי היא נשאת לערל.
לא בקשת להשיאה דרך היתר, הרי נשאת דרך איסור, הה"ד: (בראשית לד) ותצא דינה בת לאה.

ויקחם ויעבירם את הנחל
ר' הונא בשם ר' אידי:
עשה עצמו כגשר, נסיב מן הכא ויהיב הכא.



ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו
(דברים לג) אין כאל ישורון רוכב שמים בעזרך

ר' ברכיה בשם ר' יהודה בר' סימון אמר:
אין כאל ומי כאל ישורון, הנאים והמשובחין שבכם, אתה מוצא כל מה שהקדוש ברוך הוא עתיד לעשות לעתיד לבא, הקדים ועשה על ידי הצדיקים בעולם הזה.
הקב"ה מחיה המתים,
ואליהו מחיה את המתים.

הקדוש ב"ה עוצר גשמים,
ואליהו עוצר גשמים.

הקדוש ברוך הוא מברך את המועט,
ואליהו מברך את המועט.

הקדוש ברוך הוא מחיה את המתים,
ואלישע מחיה את המתים.

הקדוש ברוך הוא פוקד עקרות,
ואלישע פוקד עקרות.

הקדוש ברוך הוא מברך את המועט,
ואלישע מברך את המועט.

הקדוש ברוך הוא ממתיק את המר,
ואלישע ממתיק את המר.

הקדוש ברוך הוא ממתיק את המר במר,
ואלישע המתיק את המר במר.

ר' ברכיה בשם ר' סימון אמר:
אין כאל ומי כאל ישורון, ישראל סבא.
מה הקב"ה כתוב בו?
(ישעיה ב) ונשגב ה' לבדו.
אף יעקב, ויותר יעקב לבדו.


ר' חוניא אמר:
נדמה לו בדמות רועה.
לזה צאן,
ולזה צאן.

לזה גמלים,
ולזה גמלים.

אמר לו: העבר את שלך ואחר כך אני מעביר את שלי.
העביר יעקב אבינו שלו, אמר נחזור ונחמי דילמא אנשינן כלום, מן דחזר, ויאבק איש עמו.

רבי חייא רבה ורבי שמעון בר רבי
נסבין ויהבון בפרגמטיא בהדין מטכסא, עלון להדא צור ועבדון עבידיתהון, מן דנפקי מן פילי.
אמרי: נלך ונתפוס אומנות אבותינו, נחזור ונחמי אי אנשינן כלום. חזרון ואשכחן מחיילא דמטקסין.
אמרין לון: מן הן אית לכון?
אמרין: מן דיעקב סבא, דכתיב: ויותר יעקב לבדו.

ורבנן אמרי:
לארכילסטים נדמה לו, לזה צאן ולזה צאן, לזה גמלים ולזה גמלים.
אמר לו: העבר את שלי, ואני אעביר את שלך. העביר המלאך את של אבינו יעקב כהרף עין, והיה אבינו יעקב מעביר וחוזר ומשכח, מעביר וחוזר ומשכח כל הלילה.
אמר לו: פרקמוס.

אמר רבי פנחס:
באותה שעה נטל אבינו יעקב פוקרין, ונתן לו בתוך צוארו.
אמר לו: פרקמוס פרקמוס!

אמר רבי הונא:
בסוף אמר המלאך, אני מודיעו עם מי הוא עוסק!
מה עשה?
נתן אצבעו (נ"א צור) בארץ, התחילה הארץ תוססת אש.
אמר לו יעקב: מן דא את מדחיל לי? אנא כוליה מינה!
הה"ד: (עובדיה א) והיה בית יעקב אש וגו'.


ר' חמא בר' חנינא אמר:
שרו של עשו היה, הוא דהוה אמר ליה: כי ע"כ ראיתי פניך כראות פני אלהים ותרצני.
משל לאתליטוס, שהוא עומד ומתגושש עם בנו של מלך, תלה עיניו וראה את המלך עומד על גביו והרפיש עצמו לפניו.
הה"ד: וירא כי לא יכול לו.

אמר רבי לוי:
וירא
בשכינה.

כי לא יכול לו
אמר ר' ברכיה:
אין אנו יודעים מי נצח, אם מלאך, אם יעקב, ומן מה דכתיב: ויאבק איש עמו הוי, מי נתמלא אבק?
האיש שעמו.

אמר ר' חנינא בר יצחק:
אמר לו הקדוש ברוך הוא: הוא בא אליך וחמישה קמיעין בידו:
זכותו
וזכות אביו
זכות אמו
וזכות זקינו
וזכות זקינתו
מְדֹד עצמך, אם אתה יכול לעמוד אפילו בזכותו! מיד, וירא כי לא יכול לו.
משל למלך שהיה לו כלב אגריון, וארי נמירון. והיה המלך נוטל את בנו ומלבבו בארי, שאם יבא הכלב להזדווג לו, יאמר לו המלך: ארי לא היה יכול לעמוד בו, ואתה מבקש להזדווג לו? כך, שאם יבואו אומות העולם להזדווג לישראל, יאמר להם הקב"ה: שרכם לא היה יכול לעמוד בו, ואתם מבקשים להזדווג לבניו?!

ויגע בכף ירכו
נגע בצדיקים ובצדיקות, בנביאים ובנביאות, שהן עתידין לעמוד ממנו.
ואיזה זה?
זה דורו של שמד.

ותקע כף ירך יעקב
ר' ברכיה ור' אליעזר, ר' אליעזר אמר:
שעייא.

ר' ברכיה בשם רבי אסי אמר:
סידקה כדג.

רב נחמן בר יעקב אמר:
פירשה ממקומה, כדכתיב: (יחזקאל כג)ותקע נפשי וגו', כאשר נקעה נפשי.

אמר רבי חנינא בר יצחק:
כל אותו הלילה היו שניהן פוגעין זה בזה, מגיניה דדין לקבל מגיניה דדין, כיון, שעלה עמוד השחר, ויאמר שלחני כי עלה השחר.



ויאמר שלחני כי עלה השחר
כתיב: (איכה ג) חדשים לבקרים רבה אמונתך.

אמר רבי שמעון בר אבא:
על שאתה מחדשנו בכל בקר ובקר, אנו יודעים שאמונתך רבה להחיות לנו את המתים.

אמר רבי אלכסנדרי:
ממה שאתה מחדשנו בבוקרן של מלכיות, אנו יודעים שאמונתך רבה לגאלנו.

ר' חלבו בשם ר' שמואל בר נחמן אמר:
לעולם אין כת של מעלה מקלסת ושונה, אלא בכל יום בורא הקדוש ברוך הוא כת של מלאכים חדשה, והן אומרים שירה חדשה לפניו, והולכין להם.

אמר רבי ברכיה:
השבתי את ר' חלבו, והא כתיב: ויאמר שלחני כי עלה השחר, והגיע זמני לומר שירה.
אמר לי: חנוקא! סברת למחנקני?
אמרית: מה הוא דין דכתיב: ויאמר שלחני כי עלה השחר?
אמר לי: זה מיכאל וגבריאל, שהן שרים של מעלה, דכולא מתחלפין ואינון לא מתחלפין.

אנדריינוס שחיק טמיא שאל את ר' יהושע בן חנניה,
אמר לו: אתם אומרים אין כת של מעלה מקלסת ושונה, אלא בכל יום ויום הקב"ה בורא כת של מלאכים חדשים, והן אומרים שירה לפני והולכין להן.
אמר לו: הין!
אמר לו: ולאן אינון אזלין?
אמר: מן הן דאיתבריין.
אמר לו: ומן אן הן איתבריין?
אמר לו: מן נהר דינור.
אמר לו: ומה עסק דנהר דינור?
אמר לו: כהדין ירדנא, דלא פסיק לא ביממא ולא בליליא.
אמר לו: ומן אן הוא אתי?
אמר לו: מן זיעתהון דחייתא, דאינון מזיעין מן טעינון כורסיא דהקדוש ברוך הוא.
אמר לו: סונקתדרון שלו, והא הדין ירדנא מהלך ביממא, ולית הוא מהלך בליליא.
אמר: נטר הוינא בבית פעור, כמה דהוה מהלך ביממא, מהלך בליליא.

ר' מאיר ור' יהודה ור' שמעון, ר' מאיר אומר:
מי גדול השומר או הנשמר?
מן מה דכתיב: (תהלים צא) כי מלאכיו יצוה לך לשמרך, הוי, הנשמר גדול מן השומר.

ר' יהודה אומר:
מי גדול הנושא או הנישא?
מן מה דכתיב: (שם) על כפים ישאונך.
הוי, הנישא גדול מן הנושא.

רבי שמעון אמר:
מן מה דכתיב: ויאמר שלחני.
הוי, המשלח גדול מן המשתלח.


ויאמר שלחני
שהגיע זמן קילוסי לקלס להקב"ה.
אמר לו: יקלסו חבריך!
אמר לו: איני יכול, למחר אני בא לקלס, והן אומרין לי: כשם שלא קילסת אתמול, כך אין אתה מקלס היום.
אמר: שייצא סייבת, לא אשלחך כי אם ברכתני!
אמר לו: אותן המלאכים שבאו אצל אברהם לא פירשו ממנו, אלא בברכה.
אמר לו: אותן נשתלחו על מנת כך, אבל אני לא נשתלחתי לכך.
אמר לו: שייצת סייבת, לא אשלחך!

ר' לוי בשם ר' שמואל בר נחמן אמר:
אמרו לו מלאכי השרת, על ידי שגלו מסטורין של הקדוש ברוך הוא נדחו ממחיצתן מאה ול"ח שנה, אשמע לך ואדחה ממחיצתי!
אמר: שייצת סייבת, לא אשלחך כי אם ברכתני!

אמר רבי הונא:
בסוף אמר: אני מגלה לו. אם אומר לי הקב"ה: למה גלית לו?
אני אומר לפניו: רבונו של עולם! נביאיך גוזרין גזירות ואין אתה מבטל גזירתן, ואני הייתי יכול לבטל גזירתם.
אמר לו: עתיד הוא להגלות עליך בבית אל, ולהחליף את שמך ואני עומד שם, הה"ד: (הושע יב) בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו. עמך אין כתיב: כאן, אלא ושם ידבר עמנו.


ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך
(ישעיה מד) מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים

ר' ברכיה בשם ר' לוי אמר:
משהוא מקיים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים, אין אנו יודעים שהוא אומר (שם) לירושלים תושב ולערי יהודה תבנינה?!
אלא מלאך אחד, שנגלה על אבינו יעקב, הה"ד: ויאמרו אליו מה שמך?
לא יעקב.

ועצת מלאכיו ישלים, שנגלה הקדוש ברוך הוא על אבינו יעקב, בשביל לקיים גזירתו של אותו מלאך, שאמר לו: לא יעקב, ואף הקב"ה אמר לו כן! הה"ד: ויאמר לו אלהים שמך יעקב וגו', לא יעקב יאמר.

בר קפרא אמר:
כל מי שהוא קורא לאברהם אברם עובר בעשה.

אמר רבי לוי:
בעשה ולא תעשה.
ולא יקרא עוד וגו'
בלא תעשה.

והיה שמך אברהם
בעשה.
והרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם, דכתיב: (נחמיה ט)אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם וגו'?!
ספור הוא מספר ואומר: שעד שהוא אברם בחרת בו.

דכוותה, הקורא לשרה שרי עובר בעשה, אלא הוא שנצטווה עליה.

דכוותה, הקורא לישראל יעקב עובר בעשה.

תני:
לא שיעקר שם יעקב, אלא כי אם ישראל יהיה שמך, ישראל יהיה עיקר ויעקב טפילה.

ר' זכריה בשם ר' אחא:
מכל מקום יעקב שמך, אלא כי אם ישראל יהיה שמך. יעקב עיקר וישראל מוסיף עליו.

כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל
נתגוששת עם העליונים ויכולת להם ועם התחתונים ויכולת להם, עם העליונים, זה המלאך.

ר' חמא בר חנינא אמר:
שרו של עשו היה הוא, דהוא אמר לו: כי ע"כ ראיתי פניך כראות פני אלהים.
מה פני אלהים דין, אף פניך דין.
מה פני אלהים (שמות כג)ולא יראו פני ריקם.
אף את לא יראו פני ריקם.
עם התחתונים ויכולת להם, זה עשו ואלופיו.

דבר אחר:
כי שרית עם אלהים
את הוא שאיקונין שלך, חקוקה למעלה.


וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך רב
אמר בשם רבי יוסי בר דוסתאי:
כתוב אחד אומר: (תהלים קמז) מונה מספר לכוכבים וגו', שמות יקרא.
וכתוב אחד אומר: (ישעיה מ) המוציא במספר צבאם לכלם, בשם יקרא?!
אלא מלמד שיש שם שינוי, לא כשם שנקרא עכשיו, כך הוא נקרא לאחר זמן, שנאמר: (שופטים יג)ויאמר לו מלאך ה' למה זה תשאל לשמי והוא פלאי,אינו יודע איזה שם אני מתחלף.


ויזרח לו השמש וגו'
אמר רבי ברכיה:
ולמי לא זרחה השמש?
אלא לו לרפואתו, אבל לאחרים אורה.

ר' הונא בשם ר' אחא אמר:
כך היתה השמש מרפא באבינו יעקב, ומלהטת בעשו ובאלופיו.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: את סימן לבניך, מה את השמש מרפא בך ומלהטת בעשו ובאלופיו, כך בניך, תהא השמש מרפא בהן ומלהטת בעובדי כוכבים.
מרפא בהן, (מלאכי ג) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה.
ומלהטת בעובדי כוכבים, (שם)הנה היום בא בוער כתנור וגו'.

והוא צולע על ירכו
ריב"ל הוה סליק לרומי. וכיון דאתא לעכו, נפק ר' חנינא לקדמותיה,
אשכחיה מטלע על ירכו. אמר לה: את דמי לסבך, והוא צולע על ירכו:


על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה
אמר רבי חנינא:
למה נקרא שמו גיד הנשה?
שנשה ממקומו.

ר' הונא אמר:
האי פקוקלתא דגידא שרי, וישראל קדושים אסרו אותו עליהם.

ר' יהודה ור' יוסי
ר' יהודה אמר:
באחת מהן נגע ואחת מהן נאסרה.

ר' יוסי אמר:
באחת מהן נגע, ושתיהן נאסרו.

אית תנא תני,
הדעת מכרעת, שהוא של ימין כדברי ר' יהודה.

ואית תנא תני,
הדעת מכרעת, שהוא של שמאל כר' יוסי.

מאן דאמר הדעת נוטה, שהוא של ימין, ויגע בכף ירכו.
ומאן דאמר הדעת מכרעת, שהוא של שמאל, שנאמר: כי נגע בכף ירך יעקב.