מדרש רבה, בראשית, פרק לו

תוכן הפרק:

פרשה פג: מלכות אדום

יב [הכתוב גילה חרפת רשעים]

ואהליבמה ילדה וגו'
הה"ד: (עובדיה א) איך נחפשו עשו.

רבי סימון אמר:
קליפת בצלים.

כל כך למה?
(ירמיה מט)גליתי את מסתריו, בשביל לגלות את הממזרים שביניהם.

וכמה ממזרים העמיד?
רב אמר:
שלושה.

ר' לוי אמר:
ארבעה.

אמר רבי בנימין בשם ר' לוי:
קרח דהכא, ממזר הוא.

יג [עשו חוזר לארצו]

ויקח עשו את נשיו
אמר רבי יוחנן:
(קהלת י)לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו.
לב חכם לימינו, זה יעקב, דכתיב:ויקם יעקב וישא את בניו, ואח"כ את נשיו.
ולב כסיל לשמאלו,
זה עשו, שנאמר: ויקח עשו את נשיו, ואחר כך את בניו.

וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו
ר' אליעזר אמר:
מפני שטר חוב. (בראשית טו)כי גר יהיה זרעך.

ר' יהושע בן לוי אמר:
מפני הבושה.

יד [מלכי אוה"ע רוצים להדבק בזרעו של אברהם]

ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו
תני, ר' שמעון בן יוחאי
למה לי לדרוש ולומר: ותמנע היתה פילגש לאליפז?
להודיע שבחו של ביתו, של אברהם אבינו, עד היכן היו המלכיות ושלטונים רוצים להדבק בו.

ומה היה לוטן?
הוא היה אחד מן השלטונים, שנאמר: אלוף לוטן, וכתיב: ואחות לוטן תמנע, ותמנע היתה פילגש וגו'.
אמרה: הואיל ואיני כדאי להנשא לו לאשה, אהא לו לשפחה.
והרי הדברים קל וחומר:
מה אם עשו הרשע, שלא היה בידו אלא מצוה אחת, על ידי שהיה מכבד את אביו, היו מלכיות ושלטוניות רוצות להדבק לו על אחת כמה וכמה שיהיו רוצין להדבק ביעקב אבינו הצדיק, שקיים את כל התורה כולה.

טו [אימתי נבראו האש והכלאים?]

ואלה בני צבעון ואיה וגו' ואלה בני צבעון ואיה וענה
מה ראה הכתוב לכתוב ענה ענה תרי זמני, תרי נינהו?
לעולם חד הוא, אלא שבא צבעון על אמו והולידה ענה, ונעשה בן ענה, ובן צבעון, ובן שעיר, מ"מ חד הוא.

תני:
האש והכלאים
לא נבראו בששת ימי בראשית, אבל עלו במחשבה להבראות.
כלאים, אימתי נבראו?
בימי ענה, הה"ד: (בראשית לו) הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר.

ר' יהודה בר סימון אמר:
המיונס.

רבנן אמרי:
המיסו, חציו חמור וחציו סוס.

ואלו הן הסימנין?
אמר רבי יונה:
כל שאזניו קטנות, אמו סוסה ואביו חמור.
גדולות, אמו חמורה ואביו סוס.

ר' מנא הוה מפקד לאלין דבי נשיאה,
דיהון זבנין מן אלין דאודניהון דקיקין, מפני שאמו סוסה ואביו חמור.

מה עשה ענה?
הביא חמורה וזיווג לה סוס זכר, יצאת ממנו פרדה.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: אני לא בראתי דבר של היזק, ואתה בראת דבר של היזק, חייך! שאני בורא לך דבר של היזק.

מה עשה?
הביא חכינא וזיווג לה חרדון, ויצאת מהם חברבר.
מעולם לא אמר אדם שנשכו כלב שוטה וחי, חברבר וחיה, פרדה לבנה וחיה.

האש

ר' לוי בשם ר' נזירא:
שלושים וששה שעות שמשה אותה האורה.
י"ב של ערב שבת,
וי"ב של לילי שבת,
וי"ב של שבת,
וכיון ששקעה חמה בלילי שבת, בקש הקב"ה לגנוז את האורה, וחלק כבוד לשבת, הה"ד: (שם ב)ויברך אלהים את יום השביעי.

במה ברכו?
באורה, וכיון ששקעה חמה בלילי שבת והתחילה אורה משמשת, התחילו הכל מקלסים להקדוש ברוך הוא, הה"ד: (איוב לז) תחת כל השמים ישרהו.

מפני מה?
ואורו על כנפות הארץ, וכיון ששקעה חמה במוצאי שבת התחיל החשך ממשמש ובא ונתיירא אדם הראשון, דכתיב: (תהלים קלט) ואומר אך חושך ישופני.

מה עשה לו הקב"ה?
זימן שני רעפים והקישן זה לזה, ויצאה האור ובירך עליה, הה"ד: (שם ) ולילה אור בעדני.

אתיא כדשמואל,
מפני מה מברכים על הנר במוצאי שבת?
הואיל ותחלת ברייתו.

ר' הונא בשם ר' יוחנן:
אף מוצאי יוה"כ מברכין עליו, מפני ששבת האור כל אותו היום.

פרשה פג: מלכות אדום

א [מלכים שמושלים על עם אחר]

ואלה המלכים אשר מלכו וגו'
ר' יצחק פתח:
(יחזקאל כז) אלונים מבשן עשו משוטיך

אמר רבי יצחק:
נמשלו עובדי כוכבים כספינה, מה ספינה זו עושים לה תורן ממקום אחד, והוגנין ממקום אחר, כך עובדי כוכבים שמלה ממשרקה ושאול מרחובות הנהר.

ואלה המלכים
(משלי כ) נחלה מבוהלת בראשונה.

ואלה המלכים
ואחריתה לא תברך, (עובדיה א)ועלו מושיעים בהר ציון.

ב [מלכות ישראל ומלכות אדום]

אמר רבי אייבו:
קודם שלא עמד מלך בישראל, נצב מלך באדום.

ואלה המלכים
ר' יוסי בר חנינא,
בשעה שזה מעמיד מלכים,
זה מעמיד שופטים.

ובשעה שזה מעמיד אלופים,
זה מעמיד נשיאים.

ר' יהושע בן לוי אמר:
זה העמיד שמונה וזה העמיד שמונה.
זה העמיד ח': בלע, יובב, חשם, הדד, שמלה, שאול, בעל, חנן, הדר.
וזה העמיד ח': שאול, ואיש בושת, דוד, שלמה, רחבעם, אביה, אסא, יהושפט.

בא נבוכדנצר וערבב אלו באלו ובטל של אלו ושל אלו.
(ישעיה יד) שם תבל כמדבר ועריו הרס.
בא אויל ונתן גדולה ליהויכין.
בא אחשורוש ונתן גדולה להמן.

ג [הקב"ה יתנקם באומות שיבואו לעזרת אדום]

וימת בלע
אמר רבי אבהו:
לבן מלכים, שהיה לו דין עם אחד וכלו מזונותיו, בא אחד וסיפק לו מזונות. אמר המלך: אין לי עסק, אלא עם זה שסיפק לו מזונות.
כך, אמר הקדוש ברוך הוא: כבר היתה מלכות עקורה מאדום, ובאת בצרה וסיפק להם מלכים, לפיכך, אין לי עסק, אלא עם בצרה, שנאמר: (שם לד)כי זבח לה' בבצרה וגו'.

אמר רבי ברכיה:
אעפ"כ טבח גדול בארץ אדום.

ד [שחיתות מלכי אדום]

וימת בעל חנן
ר' לוי ור' סימון
ר' לוי אמר:
מטיבי אלוהות היו.

מהטבאל
שהיו מטיבין עצמן לעבודת כוכבים.

בת מטרד
שהיו מעמידין טוריות לעבודת כוכבים.

ר' סימון אמר:
מטיבי נשים היו.
מהטבאל
שהיו מטיבין אותה לבעלה, ואחר כך טורדין אותה מבעלה.
בת מי זהב
טרודים היו במזונותם, מן דעתירין.
מהו דהבא?
מהו כספא?

אלוף מגדיאל, אלוף עירם
יום שמלך לוטיינוס, נראה לר' אמי בחלום היום מלך מגדיאל.
אמר: עוד מלך אחד נתבקש לאדום.

אלוף עירם
אמר רבי חנינא ציפוראה:
למה נקרא עירם?
שהוא עתיד לערום תסווריות למלך המשיח.

אמר רבי לוי:
מעשה בשלטון אחד ברומי, שהיה מבזבז תסווריות של אביו, נראה לו אליהו בחלום, אמר לו: אבותיך מצמתין ואת מבזבז?!
ולא זז עד שמלאן.

ה [בעתיד תתגלה גדולתן של ישראל]

התבן והקש והמוץ מריבים (מדינים) זה עם זה.
זה אומר: בשבילי נזרעה השדה, וזה אומר בשבילי נזרעה השדה.
אמרו החטים: המתינו עד שתבואו הגורן, ואנו יודעין בשביל מה נזרעה השדה!
באו לגורן, ויצא בעל הבית לזרותה.
הלך לו המוץ ברוח, נטל את התבן והשליכו על הארץ, ונטל את הקש ושרפו. נטל את החטים ועשה אותן כרי, וכל מי שרואה אותן מנשקן, היך מה דאת אמר: (תהלים ב) נשקו בר פן יאנף.
כך, אומות העולם הללו אומרים אנו עיקר, ובשבילנו נקרא העולם, והללו אומרים בשבילנו נברא העולם.
אמרו להם ישראל: המתינו עד שיגיע היום, ואנו יודעים בשביל מי נברא העולם, הה"ד: (מלאכי ג)כי הנה היום בא בוער כתנור.
ועליהם הוא אומר (ישעיה מא)תזרם ורוח תשאם, וסערה תפיץ אותם.
אבל ישראל, ואתה תגיל בה' קדוש ישראל תתהלל.

הפרק הבא    הפרק הקודם