פרשה פט: חלומות פרעה
פרשה צ: גדולתו של יוסף



ויהי מקץ שנתים ימים
(איוב כח) קץ שם לחשך
זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפילה.

ומאי טעם קץ שם לחושך?
שכל זמן שיצר הרע בעולם אופל וצלמות בעולם, דכתיב: (שם)אבן אופל וצלמות, נעקר יצר הרע מן העולם אין אופל וצלמות בעולם.

דבר אחר:
קץ שם לחשך
זמן נתן ליוסף כמה שנים יעשה באפילה בבית האסורים, כיון שהגיע הקץ, חלם פרעה חלום:


ויהי מקץ שנתים ימים
(משלי יד)בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור.

אמר ר' שמעון בר אבא:
כגון בין שותה חמין לשותה צונן.

ודבר שפתים אך למחסור, מלקט עצמות אחד בציפורן.
ואית דאמרי ר' שמעון בר אבא הוה,
ובשעה שהיה רואה עצמות שחורות היה אומר: אלו של שותי מים;
אדומות אומר: אלו של שותי יין;
לבנות, אלו של שותי מים חמין.

דבר אחר:
בכל עצב יהיה מותר, כל דבר שנצטער יוסף עם אדונתו, היה לו יתרון ממנה.

למה?
שנטל את בתה.
ודבר שפתים אך למחסור, על ידי שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני, ניתוסף לו שתי שנים, שנאמר: ויהי מקץ וגו'.


(תהלים מ) אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו, זה יוסף.
ולא פנה אל רהבים, על ידי שאמר לשר המשקים: זכרתני והזכרתני, ניתוסף לו שתי שנים.

אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו
ר' יודן אמר:
המון ריבי רברביא, שהם שטים אחרי כזב. אוי לו למי שהוא בוטח בהם.

(קהלת ה) כי בא החלום ברוב ענין
אמר פרעה: מי מתקיים על מי, אני על אלהי או אלהי עלי?
אמר לו: אתה על אלהיך, הה"ד: ויהי מקץ וגו'.

(שם ד) כי מבית הסורים יצא למלוך, זה יוסף, שיצא מבית האסורים של פרעה.
יצא למלוך, וישלח פרעה.
כי גם במלכותו נולד רש, במלכותו של יוסף, נולדה רשתו של פוטיפרע.

דבר אחר:
ויהי מקץ (שם)
ראיתי את כל החיים המהלכים תחת השמש, זה יוסף.
עם הילד השני, אלו שתי שנים שנתוספו לו.

ולמה ניתוסף לו ב' שנים?
כדי שיחלום פרעה.
ויתגדל ע"י חלום, שנאמר: ויהי מקץ שנתים ימים.


ופרעה חולם
וכל הבריות אינן חולמין, אתמהא?!
אלא חלום של מלך של כל העולם כולו הוא.

ופרעה חולם
אמר רבי יוחנן:
הרשעים מתקיימין על אלהיהם.

ופרעה חולם והוא עומד על היאור
אבל הצדיקים אלהיהם מתקיים עליהם.
(בראשית כח) והנה ה' נצב עליו.

והנה מן היאור,
רמז רמז לו, שאין השובע בא למצרים אלא מן היאור.
ודכוותה: אין הרעב בא אלא מן היאור, והנה מן היאור.
בשעה שהשנים יפות הבריות נעשין אחין אלו לאלו.

ותרעינה באחו
אהבה ואחוה בעולם.
וכן הוא אומר: (ישעיה ל) ירעה מקניך ביום ההוא, כר נרחב.
כירי, עבד.
קירי, אדון.
וכן הוא אומר: (תהלים עב) ישאו הרים שלום.

אמר רבי אחא:
נשאו הרים נשיאתן שלום לעם.

והנה שבע שבלים דקות וגו'
בשעה שהשנים רעות גופן של בריות מעלה חטטין.


ויהי בבקר ותפעם
ולהלן הוא אומר: (דניאל ב) ותתפעם רוחו.

ר' יהודה ורבי נחמיה ורבנן
רבי יהודה אמר:
כאן חלמא ידע ופתרוניה בעא גביה, ולהלן חלמא ופתרוניה.

רבי נחמיה אמר:
חלום הצלם וחלום האילן.

ורבנן אמרי:
ותתפעם רוחו, להלן ליתן גדולה לארבעה.
כאן ותפעם, ליתן גדולה לאחד.

ותתפעם רוחו, כדי ליתן חיים לארבעה.
ותפעם, ליתן חיים לאחד.

כאן על ידי שהוא סמוך לבקר, ותפעם רוחו.
ולהלן, שהוא בא מבערב, כתיב: ותתפעם רוחו.

אמר רבי יוחנן:
כל חלום שהוא סמוך לבקר מיד הוא בא.


וישלח ויקרא וגו'
ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי,
פתרין היו אותו אלא שלא היה קולן נכנס באזניו.

שבע פרות הטובות
שבע בנות אתה מוליד.

שבע פרות הרעות
שבע בנות אתה קובר.

וכן אמרו:
שבע שבלים הטובות
שבע מלכיות אתה מכבש.

שבע שבלים הרעות
שבע אפרכיות מורדות בך, הה"ד: (משלי יד) בקש לץ חכמה ואין, אלו חכמי פרעה וחרטומי מצרים.
ודעת לנבון נקל, זה יוסף.

דבר אחר:
וישלח ויקרא
להודיעך שכל אומה ואומה שהיא עומדת בעולם מעמדת לה ה' חכמים שישמשו אותה.
ולא עוד, אלא נתן בה הקדוש ברוך הוא, שלושה דברים:
חכמה
ובינה
וגבורה
שכן סנחריב הרשע אמר: (ישעיה י) בכח ידי עשיתי, וכשהקב"ה דן את העולם הוא נוטלה ממנה, שנאמר (עובדיה א) והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו וחתו גבוריך תימן.

וכ"כ למה?
כדי שיבא יוסף באחרונה ויטול גדולה.
אמר הקדוש ברוך הוא: אם יבא יוסף תחלה ויפתור את החלום אין זה שבחו, יכולין החרטומים שיאמרו לו: אלו שאלת אותנו כבר פתרנו אותו לך, אלא המתין להם עד שנתייגעו והוציאו את רוחו ואחר כך בא יוסף והחזירה עליו.
אמר שלמה: (משלי כט) כל רוחו יוציא כסיל, אלו חכמי פרעה.
וחכם באחור ישבחנה, זה יוסף, שנאמר: אין נבון וחכם כמוך.


כיון שראה שר המשקים את פרעה, שהיתה נפשו מבקשת לצאת היה מחשב בדעתו ואומר: אם ימות פרעה זה ויעמוד מלך אחר, איני יודע אם מעמידני באמונתי אם לאו.

וידבר שר המשקים
אמר לו: שני חטאים יש בידי:
אחת, שלא עשיתי ליוסף טובה והזכרתיו לפניך.
ואחת, שראיתיך מצטער על פתרונו של חלום ולא גליתי לך עליו שהיה יודע פתרונו.

ושם אתנו נער עברי וגו'
אע"פ שהזכיר אותו הוא מבזהו שהוא יודע לאיזה גדולה הוא נכנס.

מיד וישלח פרעה ויקרא ושם אתנו וגו'
אמר רבי שמואל בר נחמן:
ארורים הם הרשעים, שאין עושים טובה שלימה.

נער
שוטה

עברי
שונא עבד, שכך מוכתב בסקרידין של פרעה, שאין עבד מולך ולא לובש כלידים (פי' אצעדה כלי ידים)


ונספר לו ויפתר לנו וגו'
כן הוה עובדא בההיא אנתתא דאתת לגבי רבי אלעזר:
אמרת ליה: חמית בחלמי שריתא דביתי תבירא.
אמר לה: את ילדת בר דכר, והוא חיי. אזלת והוה לה כן. אתת זמן אוחרן למשאליניה אשכחיה תלמידיה יתבין תמן ורבהון לא הוה גביהן.
ואמרה להן: ואן הוא רבכון?
אמרו לה: אימר לן מה דאת בעית, ואנן אמרין ליך.
אמרה להון: חמית בחלמי שריתא דביתי תבירא.
אמרו לה: ההיא אתתא קברה בעלה, כיון דנפקת מן גבהון שריא מייללא.
שמע קלה ר' אלעזר, אמר להון: מה אמרתון להדא איתתא?
אמרין ההיא איתתא דאתת למשאל יתך.
אמר להון: ומה אמרתון לה?
אמרו ליה: כדין וכדין אמר להון, אובדתון גברא לא כן כתיב, ויהי כאשר פתר לנו כן היה, ולא כן אמר רבי יוחנן: הכל הולך אחר הפתרון, חוץ מן היין?!
יש מי ששותה אותו וטוב לו, ויש מי ששותה אותו ורע לו.
תלמיד חכם שותה וטוב לו, עם הארץ שותה ורע לו.

אמר רבי אבהו:
דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין.


וישלח פרעה ויקרא את יוסף וגו'
לחלוק כבוד למלכות.

ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים
תלה הגדולה בבעליה.

שבע פרות
ר' יהודה ורבי נחמיה
רבי יהודה אמר:
י"ד [שנה] היו, שכן פרעה רואה.

רבי נחמיה אמר:
כ"ח שנה היו, שכן פרעה אמר ליוסף.

רבנן אמרי:
מ"ב שנה היו, שכן פרעה רואה ואומר ליוסף, ויוסף חוזר ואומר לפרעה.

אמר רבי יוסי בן חנינא:
ב' שנים עשה הרעב, שכיון שירד יעקב אבינו לשם, עלה הרעב.

ואימתי חזרו?
בימי יחזקאל, הה"ד: (יחזקאל כט) ונתתי את ארץ מצרים שממה, בתוך ארצות נשמות, ועריה בתוך ערים מחרבות, תהיינה שממה ארבעים שנה.




ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה
(שיר ו) אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה וגו'
אחת היא יונתי תמתי, זה אברהם, שנאמר (יחזקאל לג) אחד היה אברהם, ויירש את הארץ. אחת היא לאמה, זה יצחק, שהיה יחיד לאמו.
ברה היא ליולדתה, זה יעקב, שהיה ברור ליולדתה, שהוא צדיק.
ראוה בנות ויאשרוה, אלו השבטים, (בראשית מה) והקול נשמע בית פרעה.
מלכות ופילגשים ויהללוה, זה יוסף,

ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה
אם מהלכים אנו מסוף העולם ועד סופו אין אנו מוצאים כזה.


ויאמר פרעה אל יוסף וגו' אתה תהיה על ביתי וגו'
שלא יהא אדם נושקני חוץ ממך.

ועל פיך ישק כל עמי
שלא יהא פרוקופי חוץ ממך.

רק הכסא
אמר ריש לקיש:
שתי פרשיות הכתיב: לנו משה בתורה, ואנו למדים מפרשת פרעה הרשע. כתוב אחד אומר: והיית רק למעלה.
יכול כמוני, אתמהא?!
ת"ל: רק גדולתי למעלה מגדולתכם.
ואנו למדים אותה מפרעה הרשע, אתה תהיה יכול כמוני?!
ת"ל רק גדולתי למעלה מגדולתך.

והדין (ויקרא יט) דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו.
יכול כמוני?
ת"ל:כי קדוש אני ה' אלהיכם, קדושתי למעלה מקדושתכם.
ואנו למדים אותה מפרעה הרשע.
אני פרעה, יכול כמוני?!
ת"ל: אני פרעה, גדולתי למעלה מגדולתך.

ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר:
מן אני של בשר ודם, את למד אני של הקב"ה.
מה אני של בשר ודם, על ידי שאמר פרעה הרשע ליוסף: אני פרעה! היה לו כל הכבוד הזה, לכשיבא אני של הקדוש ברוך הוא, (ישעיה מו)אני עשיתי ואני אשאעאכ"ו!


ויאמר פרעה אל יוסף ויסר פרעה וגו'
אמר רבי שמעון בן גמליאל:
יוסף משלו נתנו לו.
פיו שלא נשק בעבירה, ועל פיך ישק כל עמי.
גופו שלא נגע בעבירה, וילבש אותו בגדי שש
צוארו שלא הרכין לעבירה, וישם רביד הזהב על צוארו.
ידיו שלא משמשו בעבירה, ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתן אותה על יד יוסף.
רגליו שלא פסעו בעבירה, ייתון וירכבו על קרוכין, וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו. מחשבה שלא חשבה בעבירה, תבא ותקרא חכמה, ויקראו לפניו אברך אב בחכמה ורך בשנים.
אבל נבוכדנצר טפסר, טפש בחכמה, ושר בשנים.

ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו
כלי ידים ואת רגלו כלי רגלים:


ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח
אמר רבי יוחנן:
צפונות מופיע ונחות לו לאמרם.

רבי חזקיה אמר:
צפונות מופיע בדעת, מניח רוחן של בריות בהן.

ורבנן אמרי:
צד"י צופה
פ"א פודה
נו"ן נביא
תי"ו תומיך
פ"א פותר
עיי"ן ערום
נו"ן נבון
חי"ת חוזה

אמר רבי אחא:
צפונה אחת, שיש כאן באת לגלות עליה, שאת בנה בכולן, כתיב: (בראשית לג) ותגשן השפחות ותגש גם לאה וגו'.
וביוסף כתיב: ואחר נגש יוסף ורחל.
אמר יוסף: הרשע הזה עינו רמה וכו'.
אמר הקב"ה: אתה הצנעת לאמך מן העין והגבהת עצמך, אני פורע לך ומגביהן, ויוסף בן שלושים שנה.


ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים
ר' יוחנן אמר:
מן קוצץ (קומץ) לריחיא, דקמצתא ובלא קמצתא.

רבנן אמרי:
דקמצתא ודלא קמצתא.

ויקבוץ את כל אוכל וגו'
אוכל שדה העיר, אשר סביבותיה, נתן בתוכה, נתן מה שבתחום טבריה, בטבריה.
ומה שבתחום ציפורי, בצפורי. מפני שכל ארץ וארץ מעמדת פירותיה.

רבי נחמיה אמר:
נתן בהם עפר וקטמיות, דברים שהן מעמידין פירות.

ורבנן אמרי:
אם מתכנסין הם כל בני טבריה לאכול מה שבתחום טבריה, וכל בני ציפורי לאכול מה שבתחום ציפורי, אין בה קומץ. קומץ הדא אמרה: שהברכה נתונה באוצרות. ויצבור יוסף בר כחול הים הרבה מאד וגו':


ותכלינה וגו'
יצאו מכוללת.

ותחילנה וגו'
נכנסו חולניות, עד שהם יושבים על השלחן, בקשו אפילו פת קיבר ולא מצאו.
אמרו: לא כך אמר יוסף: והיה האוכל לפקדון וגו'.

ויהי רעב בכל הארצות
בשלוש ארצות בפנקיא ובערביא ובפלסטיני.

ותרעב כל ארץ מצרים וגו', אשר יאמר לכם תעשו
ר' אבא בר כהנא אמר:
כפאן למול.

ר' שמואל בר נחמן אמר:
חייתנו אין כתיב: כאן, אלא החייתנו, נתת לנו חיים בעוה"ז וחיים בעוה"ב.

והרעב היה וגו' את כל אשר בהם
את המאושרין שבהם.