(ב) ותירס -
זו פרס:

(ח) להיות גבור -
להמריד כל העולם על הקב"ה בעצת דור הפלגה:

(ט) גבור ציד -
צד דעתן של בריות בפיו ומטען למרוד במקום:
לפני ה' -
מתכוון להקניטו על פניו:
על כן יאמר כנמרד -
על כל אדם מרשיע בעזות פנים, יודע ריבונו ומתכוון למרוד בו, יאמר זה כנמרוד גיבור ציד:

(יא) מן הארץ וגו' -
כיון שראה אשור את בניו שומעין לנמרוד ומורדין במקום לבנות המגדל, יצא מתוכם:

(יב) העיר הגדולה -
היא נינוה שנאמר (יונה ג ג) ונינוה הייתה עיר גדולה לאלוהים:

(יג) להבים -
שפניהם דומים ללהב:

(יד) ואת פתרוסים ואת כסלוחים אשר יצאו משם פלשתים -
משניהם יצאו, שהיו פתרוסים וכסלוחים מחליפין משכב נשותיהם אלו לאלו, ויצאו מהם פלשתים:

(יח) ואחר נפצו -
מאלו נפוצו משפחות הרבה:

(יט) גבול הכנעני -
סוף ארצו. כל גבול שבמקרא לשון סוף וקצה:
באכה -
שם דבר.
ולי נראה כאדם האומר לחברו גבול זה מגיע עד אשר תבוא לגבול פלוני:

(כ) ללשונותם בארצותם -
אף על פי שנחלקו ללשונות וארצות, כולם בני חם הם:

(כא) אבי כל בני עבר -
הנהר היה שם:
אחי יפת הגדול -
איני יודע אם יפת הגדול אם שם, כשהוא אומר (להלן יא י) שם בן מאת שנה וגו' שנתיים אחר המבול, הוי אומר יפת הגדול, שהרי בן חמש מאות שנה היה נח כשהתחיל להוליד, והמבול היה בשנת שש מאות שנה לנח, נמצא שהגדול בבניו היה בן מאה שנה, ושם לא הגיע למאה שנה עד שנתיים אחר המבול:
אחי יפת -
ולא אחי חם, שאלו שניהם כבדו את אביהם, וזה בזהו:

(כה) נפלגה -
נתבלבלו הלשונות, ונפוצו מן הבקעה, ונתפלגו בכל העולם. למדנו שהיה עבר נביא שקרא שם בנו על שם העתיד.

ושנינו בסדר עולם (פרק א):

שבסוף ימיו נתפלגו, שאם תאמר בתחילת ימיו, הרי יקטן אחיו צעיר ממנו והוליד כמה משפחות קודם לכן, שנאמר (פסוק כו) ויקטן ילד וגו' ואחר כך ויהי כל הארץ וגו'. ואם תאמר באמצע ימיו, לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש,

הא למדת

שבשנת מות פלג נתפלגו:

ויקטן -
שהיה עניו ומקטין עצמו, לכך זכה להעמיד כל המשפחות הללו:

(כו) חצרמות -

על שם מקומו, דברי אגדה