(א) ויעל אברם וגו' הנגבה -
לבא לדרומה של ארץ ישראל כמו שאמור למעלה (פסוק ט) הלוך ונסוע הנגבה, להר המוריה, ומכל מקום כשהוא הולך ממצרים לארץ כנען מדרום לצפון הוא מהלך, שארץ מצרים בדרומה של ארץ ישראל, כמו שמוכיח במסעות ובגבולי הארץ:

(ב) כבד מאד -
טעון משאות:

(ג) וילך למסעיו -
כשחזר ממצרים לארץ כנען היה הולך ולן באכסניות שלן בהם בהליכתו למצרים.
למדך דרך ארץ שלא ישנה אדם מאכסניה שלו.

דבר אחר:
בחזרתו פרע הקפותיו:
מנגב -
ארץ מצרים בדרומה של ארץ כנען:

(ד) אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם -
ואשר קרא שם אברם בשם ה'. וגם יש לומר ויקרא שם עכשיו בשם ה':

(ה) ההולך את אברם -
מי גרם שהייתה לו זאת?
הליכתו עם אברם:

(ו) ולא נשא אותם -
לא הייתה יכולה להספיק מרעה למקניהם, ולשון קצר הוא.
וצריך להוסיף עליו, כמו ולא נשא אותם מרעה הארץ, לפיכך כתוב ולא נשא בלשון זכר:

(ז) ויהי ריב -
לפי שהיו רועים של לוט רשעים ומרעים בהמתם בשדות אחרים, ורועי אברם מוכיחים אותם על הגזל, והם אומרים נתנה הארץ לאברם, ולו אין יורש, ולוט יורשו, ואין זה גזל, והכתוב אומר והכנעני והפרזי אז יושב בארץ ולא זכה בה אברם עדיין:

(ח) אנשים אחים -
קרובים.

ומדרש אגדה:

דומין בקלסתר פנים:

(ט) אם השמאל ואימנה -
בכל אשר תשב, לא אתרחק ממך ואעמוד לך למגן ולעזר.
וסוף דבר הוצרך לו שנאמר (יד יד) וישמע אברם כי נשבה אחיו וגו':
ואימנה -
אימין את עצמי, כמו ואשמאילה אשמאיל את עצמי.
ואם תאמר היה לו לינקד ואימינה, כך מצינו במקום אחר (ש"ב יד יט) אם יש להימין ואין נקוד להימין:

(י) כי כלה משקה -
ארץ נחלי מים:
לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה -
היה אותו מישור:
כגן ה' -
לאילנות:
כארץ מצרים -
לזרעים:
באכה צער -
עד צער.
ומדרש אגדה:

דורשה לגנאי, על שהיו שטופי זימה בחר לו לוט בשכונתם במסכת הוריות (י ב):

(יא) ככר -
מישור, כתרגומו:
מקדם -
נסע מאצל אברם והלך לו למערבו של אברם, נמצא נוסע ממזרח למערב.

ומדרש אגדה:

הסיע עצמו מקדמונו של עולם אמר אי אפשי לא באברם ולא באלוהיו:

(יב) ויאהל -
נטה אהלים לרועיו ולמקנהו עד סדום:

(יג) ואנשי סדום רעים -
ואף על פי כן לא נמנע לוט מלשכון עימהם.

ורבותינו למדו

מכאן

(משלי י ז) שם רשעים ירקב:

רעים -
בגופם:
וחטאים -
בממונם:
לה' מאוד -
יודעים ריבונם ומתכוונים למרוד בו:

(יד) אחרי הפרד לוט -
כל זמן שהרשע עמו היה הדבור פורש ממנו:

(טז) אשר אם יוכל איש -
כשם שאי אפשר לעפר להימנות, כך זרעך לא ימנה:

(יח) ממרא -
שם אדם.