(א) ויסע משם אברהם -
כשראה שחרבו הכרכים ופסקו העוברים והשבים נסע לו משם.

דבר אחר:
להתרחק מלוט שיצא עליו שם רע שבא על בנותיו:

(ב) ויאמר אברהם -
כאן לא נטל רשות אלא על כורחה שלא בטובתה לפי שכבר לוקחה לבית פרעה על ידי כן:
אל שרה אשתו -
על שרה אשתו.
וכיוצא בו (ש"א ד כא) אל הלקח ארון וגו'.
ואל מות חמיה.
שניהם בלשון על:

(ד) לא קרב אליה -
המלאך מנעו, כמו שנאמר (פסוק ו) לא נתתיך לנגוע אליה:
הגוי גם צדיק תהרג -
אף אם הוא צדיק תהרגנו. שמא כך דרכך לאבד האומות חנם, כך עשית לדור המבול ולדור הפלגה, אף אני אומר שהרגתם על לא דבר, כשם שאתה אומר להרגני:

(ה) גם הוא -
לרבות עבדים וגמלים וחמרים שלה, את כולם שאלתי ואמרו לי אחיה הוא:
בתם לבבי -
שלא דמיתי לחטוא:
ובנקיון כפי -
נקי אני מן החטא שלא נגעתי בה:

(ו) ידעתי כי בתם לבבך וגו' -
אמת שלא דמית מתחלה לחטוא אבל ניקיון כפים אין כאן:
לא נתתיך -
לא ממך היה שלא נגעת בה אלא חשכתי אני אותך מחטוא, ולא נתתי לך כח.
וכן (לקמן לא ז) ולא נתנו אלוהים.
וכן (שופטים טו א) ולא נתנו אביה לבוא:

(ז) השב אשת האיש -
ואל תהא סבור שמא תתגנה בעיניו ולא יקבלנה או ישנאך ולא יתפלל עליך:
כי נביא הוא -
ויודע שלא נגעת בה, לפיכך ויתפלל בעדך:

(ט) מעשים אשר לא יעשו -
מכה אשר לא הורגלה לבא על בריה באה לנו על ידך, עצירת כל נקבים, של זרע ושל קטנים ורעי ואוזניים וחוטם:

(יא) רק אין יראת אלוהים -
אכסנאי שבא לעיר, על עסקי אכילה ושתיה שואלין אותו או על עסקי אשתו שואלין אותו אשתך היא או אחותך היא:

(יב) אחותי בת אבי היא -
ובת אב מותרת לבן נח, שאין אבות לגוי. וכדי לאמת דבריו השיבם כן. ואם תאמר והלא בת אחיו הייתה, בני בנים הרי הן כבנים והרי היא בתו של תרח, וכן הוא אומר ללוט (יג ח) כי אנשים אחים אנחנו:
אך לא בת אמי -
הרן מאם אחרת היה:

(יג) ויהי כאשר התעו אותי וגו' -
אונקלוס תרגם מה שתרגם.

ויש לישבו עוד, דבר דבור על אופניו, כשהוציאני הקב"ה מבית אבי להיות משוטט ונד ממקום למקום, וידעתי שאעבור במקום רשעים ואומר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי:
כאשר התעו -
לשון רבים, ואל תתמה, כי בהרבה מקומות לשון אלוהות ולשון מרות קרוי לשון רבים. (שמואל ב' ז כג) אשר הלכו אלוהים.
(דברים ה כג) אלוהים חיים.
(יהושע כד יט) אלוהים קדושים הוא.
וכל לשון אלוהים לשון רבים.
וכן (לט כ) ויקח אדוני יוסף.
(דברים י יז) אדוני האדונים.
(להלן מב לג) אדוני הארץ.
וכן (שמות כב יד) בעליו עמו.
(שם כא כט) והועד בבעליו.

ואם תאמר מהו לשון התעו, כל הגולה ממקומו ואינו מיושב קרוי תועה, כמו:
(לקמן כא יד) ותלך ותתע.
(תהילים קיט קעו) תעיתי כשה אובד.
(איוב לח מא) יתעו לבלי אוכל, יצאו ויתעו לבקש אכלם:

אמרי לי -
עלי, וכן:
(לקמן כו ז) וישאלו אנשי המקום לאשתו, על אשתו.
וכן (שמות יד ג) ואמר פרעה לבני ישראל, כמו על בני ישראל.
(שופטים ט נד) פן יאמרו לי אשה הרגתהו:

(יד) ויתן לאברהם -
כדי שיתפייס ויתפלל עליו:

(טו) הנה ארצי לפניך -
אבל פרעה אמר לו (לעיל יב יט) הנה אשתך קח ולך, לפי שנתיירא שהמצריים שטופי זימה:

(טז) ולשרה אמר -
אבימלך, לכבודה כדי לפייסה הנה עשיתי לך כבוד זה, נתתי ממון לאחיך שאמרת עליו אחי הוא, הנה הממון והכבוד הזה לך כסות עיניים:
לכל אשר אתך -
יכסו עיניהם שלא יקילוך, שאלו השיבותיך ריקנית יש להם לומר לאחר שנתעלל בה החזירה, עכשיו שהוצרכתי לבזבז ממון ולפייסך, יודעים יהיו שעל כורחי השיבותיך ועל ידי נס:
ואת כל -
ועם כל באי העולם:
ונכחת -
יהא לך פתחון פה להתווכח ולהראות דברים נכרים הללו.
ולשון תוכחת בכל מקום ברור דברים, ובלע"ז אישפרובי"ר [לבחון]

ואונקלוס תרגם בפנים אחרים, ולשון המקרא כך הוא נופל על התרגום הנה הוא לך כסות של כבוד על העיניים שלי ששלטו בך ובכל אשר אתך, ועל כן תרגומו:

וחזית יתך וית כל דעמך.

ויש מדרש אגדה אבל ישוב לשון המקרא פירשתי:

(יז) וילדו -
כתרגומו:

ואתרוחו,

נפתחו נקביהם והוציאו מה שצריך לצאת והיא לידה שלהם:

(יח) בעד כל רחם -
כנגד כל פתח:
על דבר שרה -
על פי דבורה של שרה.