דמליל יתיה.

הרבה עקרות נפקדו עמה, הרבה חולים נתרפאו בו ביום, הרבה תפילות נענו עמה, ורב שחוק היה בעולם:

היינו דאמרי אינשי זרוק חוטרא לאוירא, אעיקריה קאי:

רב ושמואל, חד אמר: פרדס להביא ממנו פירות לאורחים בסעודה.
וחד אמר: פונדק לאכסניא ובו כל מיני פירות.

מרובים על של חברון, בחברון עשה עשרים וחמש שנה וכאן עשרים ושש.
שהרי בן שבעים וחמש שנה היה בצאתו מחרן, אותה שנה (לעיל יג יח) ויבא וישב באלוני ממרא, שלא מצינו קודם לכן שנתיישב אלא שם, שבכל מקומותיו היה כאורח חונה ונוסע והולך, שנאמר:
(שם יב ו) ויעבור אברם,
(שם ח) ויעתק משם,
(שם י) ויהי רעב בארץ, וירד אברם מצרימה,
ובמצרים לא עשה אלא שלושה חדשים שהרי שלחו פרעה, מיד,
(שם יג ג) וילך למסעיו,
עד (לעיל יג יח) ויבא וישב באלוני ממרא אשר בחברון.
שם ישב עד שנהפכה סדום, מיד,
(שם כ א) ויסע משם אברהם מפני בושה של לוט ובא לארץ פלשתים, ובן תשעים ותשע שנה היה, שהרי בשלישי למילתו באו אצלו המלאכים, הרי עשרים וחמש שנה.
וכאן כתיב ימים רבים, מרובים על הראשונים, ולא בא הכתוב לסתום אלא לפרש.
ואם היו מרובים עליהם שתי שנים או יותר היה מפרשם, ועל כורחך אינם יתירים יותר משנה הרי עשרים ושש שנה, מיד יצא משם וחזר לחברון, ואותה שנה קדמה לפני עקידתו של יצחק שתים עשרה שנים, כך שנויה בסדר עולם (פרק א)