(ב) אל תרד מצרימה -
שהיה דעתו לרדת מצרימה כמו שירד אביו בימי הרעב, אמר לו אל תרד מצרימה שאתה עולה תמימה, ואין חוצה לארץ כדאי לך:

(ג) האל -
כמו האלה:

(ד) והתברכו בזרעך -
אדם אומר לבנו יהא זרעך כזרעו של יצחק, וכן בכל המקרא. וזה אב לכולן
(להלן מח כ) בך יברך ישראל לאמר ישימך כאפרים וכמנשה.

ואף לענין הקללה מצינו כן:
(במדבר ה כז) והייתה האשה לאלה, שהמקלל שונאו אומר תהא כפלונית.
וכן (ישעיה סה טו) והנחתם שמכם לשבועה לבחירי, שהנשבע אומר אהא כפלוני אם עשיתי כך וכך:

(ה) שמע אברהם בקולי -
כשניסיתי אותו:
וישמר משמרתי -
גזרות להרחקה על אזהרות שבתורה, כגון שניות לעריות ושבות לשבת:
מצותי -
דברים שאילו לא נכתבו ראויין הם להצטוות כגון גזל ושפיכות דמים:
חקותי -
דברים שיצר הרע ואומות העולם משיבין עליהם כגון אכילת חזיר ולבישת שעטנז שאין טעם בדבר אלא גזירת המלך וחוקותיו על עבדיו:
ותורתי -
להביא תורה שבעל פה, הלכה למשה מסיני:

(ז) לאשתו -
על אשתו, כמו (לעיל כ יג) אמרי לי אחי הוא:

(ח) כי ארכו -
אמר מעתה אין לי לדאוג מאחר שלא אנסוה עד עכשיו, ולא נזהר להיות נשמר:
וישקף אבימלך וגו' -
שראהו משמש מיטתו:

(י) אחד העם -
המיוחד בעם זה המלך:
והבאת עלינו אשם -
אם שכב, כבר הבאת עלינו אשם:

(יב) בארץ ההיא -
אף על פי שאינה חשובה כארץ ישראל עצמה, כארץ שבעה גויים:
בשנה ההיא -
אף על פי שאינה כתקנה, שהייתה שנת רעבון:
בארץ ההיא בשנה ההיא -
שניהם למה?
לומר שארץ קשה והשנה קשה:
מאה שערים -
שאמדוה כמה ראויה לעשות ועשתה על אחת מאה שאמדוה.

ורבותינו אמרו:

אומד זה למעשרות היה:

(יג) כי גדל מאד -
שהיו אומרים: זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך:

(יד) ועבדה רבה -
פעולה רבה, בלשון לע"ז אובריינ"א [מכלול העבודות]
עבודה משמע עבודה אחת.
עבודה משמע פעולה רבה:

(טו) סתמום פלשתים -
מפני שאמרו תקלה הם לנו מפני הגייסות הבאות עלינו.
טמונין פלשתאי לשון סתימה.

ובלשון משנה (פסחים מב א):

מטמטם את הלב:

(יז) בנחל גרר -
רחוק מן העיר:

(יח) וישב ויחפר -
הבארות אשר חפרו בימי אברהם אביו. ופלשתים סתמום, מקודם שנסע יצחק מגרר חזר וחפרן:

(כ) עשק -
ערער:
כי התעשקו עמו -
נתעשקו עמו עליה במריבה וערעור:

(כא) שטנה -
נוישימונ"ט [נזק]:

(כב) ופרינו בארץ -
כתרגומו:

ונפוש בארעא:

(כו) ואחזת מרעהו -
כתרגומו:

וסיעת מרחמוהי,

סיעת מאוהביו.

ויש פותרין:
מרעהו מ' מיסוד התיבה, כמו (שופטים יד יא) שלשים מרעים דשמשון, כדי שתהיה תיבת ואחוזת דבוקה, אבל אין דרך ארץ לדבר על המלכות כן סיעת אוהביו, שאם כן כל סיעת אוהביו הוליך עמו ולא היה לו אלא סיעה אחת של אוהבים, לכן יש לפותרו כלשון הראשון.

ואל תתמה על תי"ו של ואחוזת ואף על פי שאין התיבה סמוכה, יש דוגמתה במקרא (תהילים ס יג) עזרת מצר, (ישעיה נא כא) ושכורת ולא מיין:
אחזת -
לשון קבוצה ואגודה שנאחזין יחד:

(כח) ראו ראינו -
ראינו באביך ראינו בך:
תהי נא אלה בינותינו וגו' -
האלה אשר בינותינו מימי אביך, תהי גם עתה בינינו וביניך:

(כט) לא נגענוך -
כשאמרנו (לעיל פסוק טז) לך מעמנו:
אתה -
גם אתה עשה עמנו כמו כן:

(לג) שבעה -
על שם הברית:

(לד) בן ארבעים שנה -
עשו היה נמשל לחזיר, שנאמר (תהילים פ יד): יכרסמנה חזיר מיער. החזיר הזה כשהוא שוכב פושט טלפיו לומר ראו שאני טהור.כך אלו [אלופי עשו] גוזלים וחומסים ומראים עצמם כשרים.
כל ארבעים שנה היה עשו צד נשים מתחת בעליהן ומענה אותם, כשהיה בן ארבעים אמר:
אבא בן ארבעים שנה נשא אשה, אף אני כן:

(לה) מורת רוח -
לשון המראת רוח, כמו (דברים ט כד) ממרים הייתם כל מעשיהן היו לעיצבון:
ליצחק ולרבקה -
שהיו עובדות עבודה זרה.